מדרש על שמות 34:19

כל בכור. היא אחת מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן, כלל שהוא צריך לפרט ופרט שהוא צריך לכלל, קדש לי כל בכור פטר כל רחם וגו', כלל בין זכרים ובין נקבות, וכה"א כל הבכור אשר יולד בבקרך וגו' (דברים טו יט), בא הכתוב הפרט ולימד על הכלל זכר ולא נקבה, פרט צריך לכלל, שלא תאמר כל זכר הזכר תקדיש הזכרים לה' בין שהוא פטר רחם ובין שאינו פטר רחם, ת"ל כל הבכור כל פטר רחם עד שיהא זכר ופותח רחם, לקיים מה שנאמר כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר (שמות לד יט):

‎קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר. זוֹ אַחַת מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, כְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט. קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, כְּלָל זְכָרִים וּנְקֵבוֹת. יָכוֹל כֹּל שֶׁנּוֹלַד רִאשׁוֹן בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה יִהְיֶה בְּכוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר: כָּל הַבְּכוֹר וְגוֹ' הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ (דברים טו, יט). זָכָר וְלֹא נְקֵבָה. יָכוֹל יוֹצֵא דֹּפֶן יְהֵא בְּכוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר: כָּל פֶּטֶר רֶחֶם. עַד שֶׁיְּהֵא זָכָר פּוֹתֵחַ רֶחֶם. בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה (שמות יג, ב). מֵקִישׁ בְּכוֹר אָדָם לִבְכוֹר בְּהֵמָה. מַה בְּהֵמָה נֵפֶל פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה, אַף אָדָם פָּטוּר. יָצְאוּ לְוִיִּם, שֶׁאֵין לָהֶם בְּכוֹר אָדָם וְלֹא בְּכוֹר בְּהֵמָה.

דָּבָר אַחֵר, קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁתָּבוֹאוּ לָאָרֶץ תַּעֲבִירוּ (שמות לד, יט): כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי, יָכוֹל לֹא לְהַעֲבִירוֹ מִיָּד, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַה', מִיָּד הִזְהִירָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שֶׁחָס עֲלֵיהֶם בְּמִצְרָיִם. וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִּנְךָ מָחָר, הוֹדִיעֵהוּ נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לָכֶם בְּמִצְרַיִם כְּשֶׁהִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלֵּחֲךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה, עֲשֵׂה אוֹתוֹ סִימָן בְּיָדְךָ וּבְרֹאשְׁךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, יט): וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְכָה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה לְבִתּוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה אֵצֶל שׂוֹנְאִים, אָמַר לָהּ אָבִיהָ, עֲשִׂי אוֹתָהּ שִׂמְחָה שֶׁעָשִׂיתִי לָךְ עֲטָרָה לְרֹאשֵׁךְ שֶׁלֹא תִּשְׁכְּחִי אוֹתָהּ. כָּךְ הָאֱלֹהִים עָשָׂה נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל וּבִשְׁבִילָן הָרַג בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, לְכָךְ הִזְהִירָם עַל קְדֻשַּׁת בְּכוֹרִים שֶׁהוּא בְּיָדָיו, הָרַג אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כט): וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר, שֶׁיִּהְיוּ עֲטָרָה בְּרֹאשָׁם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא יִשְׁכְּחוּ הַנֵּס לְעוֹלָם.