מדרש על שמות 36:14

מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (שמות לו, ה): וַיַּעַשׂ אֶת הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן, וְשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ פָּרֹכֶת הָיָה עָבְיוֹ טֶפַח, וְעַל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִירִים נֶאֱרֶגֶת, וְלֹא הָיָה בָהּ קֶשֶׁר, וּשְׁתַּיִם עוֹשִׂים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וּשְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים מַטְבִּילִין אוֹתָהּ, וְהַכֹּהֲנִים יוֹרְדִין וּמַטְבִּילִין אוֹתָהּ בַּחוּץ, וְעוֹלִין וְשׁוֹטְחִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי הַחֵיל. וְאַתָּה מוֹצֵא כָּל הַמִּשְׁכָּן עַל הַסֵּדֶר נַעֲשָׂה, בַּתְּחִלָּה עָשָׂה אֶת הַקְּרָשִׁים וְחִבְּרָם, וְאַחַר כָּךְ הַיְרִיעוֹת וּפְרָסָן עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לו, יד): וַיַּעַשׂ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה אֶת הַפָּרֹכֶת, שֶׁתְּהֵא נִמְתַּח בִּפְנֵי הָאָרוֹן, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה אֶת הָאָרוֹן וְאֶת הַכַּפֹּרֶת שֶׁיְהֵא נִתַּן עַל הָאָרוֹן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי יוֹסֵי אֲנִי רָאִיתִי אֶת הַפָּרֹכֶת בְּרוֹמִי וְהָיוּ עָלֶיהָ כַּמָּה טִיפֵּי דָמִים, וְשָׁאַלְתִּי וְאָמְרוּ לִי מִדַּם יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהָיָה כֹּהֵן עוֹשֶׂה. וְלָמָּה נִקְרָא כַּפֹּרֶת, שֶׁהָיָה מְכַפֵּר לְיִשְׂרָאֵל. וּמִשֶּׁעָשָׂה הַכַּפֹּרֶת עָשָׂה הַשֻּׁלְחָן שֶׁהָיָה לֶחֶם הַפָּנִים נִתַּן עָלָיו, שֶׁהָיָה נִתַּן לִפְנֵי הָאָרוֹן, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה אֶת הַמְנוֹרָה שֶׁהָיְתָה לְמַעְלָה מִן הַשֻּׁלְחָן.