מדרש על שמות 37:17

דָּבָר אַחֵר, בְּהַעֲלֹתְךָ, אַתְּ מוֹצֵא שֶׁנִּתְקַשָּׁה משֶׁה בְּמַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן, עַד שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאֶצְבַּע. וְכֵן בְּפַרְסוֹת בְּהֵמָה טְמֵאָה וּטְהוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא, ב): זֹאת הַחַיָה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ (ויקרא יא, ד): אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ, וְהֶרְאָהוּ בָּאֶצְבַּע. וְכֵן בַּיָּרֵחַ (שמות יב, ב): הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. וְכֵן בַּמְּנוֹרָה (במדבר ח, ד): וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב, כְּלוֹמַר מַה קָּשָׁה הִיא לַעֲשׂוֹת, שֶׁהַרְבֵּה יָגַע בָּהּ משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁנִּתְקַשָּׁה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, טֹל כִּכַּר זָהָב וְהַשְּׁלִיכוֹ לָאוּר וְהוֹצִיאֵהוּ וְהִיא מֵעַצְמָהּ נַעֲשֵׂית, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לז, יז): וְכַפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ גְּבִיעֶיהָ וְקָנֶיהָ מִמֶּנָּה הָיוּ, מַכֶּה בַּפַּטִישׁ וּמֵעַצְמָהּ נַעֲשֵׂית, לְכָךְ הוּא אוֹמֵר (שמות כה, לא): מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה, מָלֵא יו"ד כְּתִיב וְלֹא כְּתִיב תֵּעָשֶׂה, כְּלוֹמַר מֵעַצְמָהּ תֵּיעָשֶׂה. נָטַל משֶׁה אֶת הַכִּכָּר וְהִשְׁלִיכוֹ לָאוּר, אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵי כִּכָּר בְּתוֹךְ הָאֵשׁ כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה כֵּן תֵּעָשֶׂה, מִיָּד יָצְתָה הַמְּנוֹרָה עֲשׂוּיָה כְּתִקּוּנָהּ, לְפִיכָךְ כְּתִיב (במדבר ח, ד): כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת משֶׁה, כֵּן עָשָׂה משֶׁה אֶת הַמְּנוֹרָה, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כֵּן עָשָׂה סְתָם, וּמִי עָשָׂה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אִם הִזְהַרְתֶּם לִהְיוֹת מַדְלִיקִין לְפָנַי אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם מִכָּל דָּבָר רָע, שֶׁנִּמְשְׁלוּ נְפָשׁוֹת כְּנֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, וְנֶאֱמַר: בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת.