מדרש על שמות 38:8

ירויחו דורשי פרשת יציאת כושרות וישכילו. דתנו רבנן היום אתם יוצאים [בחדש האביב]. שאין ת"ל בחדש האביב, אלא חדש שהוא כשר לכם לא חמה קשה, ולא גשמים, וכה"א מוציא אסירים בכושרות (תהלים סח ז), שאין ת"ל בכושרות, אלא בחדש שהוא כשר להם, לא חמה קשה ולא גשמים. ר' יונתן מפיק לה לתיבת בכושרות לשתי תיבות בוכין ושירות, מצרים בוכין, דכתיב ומצרים מקברים [וגו'] (במדבר לג ד). וישראל משוררים, דכתיב קול רנה וישועה באהלי צדיקים (תהלים קיח טו). ר' נתן אומר בכושרות, במעשה כשירות שבהם, דכתיב במראות הצובאות (שמות לח ח), וסמוך לה פרשת עבודת הפסח שתהא נוהגת בארץ:

כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּשְׁכָּן, עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְנִתְנַדְּבוּ, מִי שֶׁהֵבִיא כֶסֶף וּמִי שֶׁהֵבִיא זָהָב אוֹ נְחֹשֶׁת וְאַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלּוּאִים, הֵבִיאוּ בִּזְרִיזוּת הַכֹּל. אָמְרוּ הַנָּשִׁים, מַה יֵּשׁ לָנוּ לִתֵּן בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן. עָמְדוּ וְהֵבִיאוּ אֶת הַמַּרְאוֹת וְהָלְכוּ לָהֶן אֵצֶל מֹשֶׁה. כְּשֶׁרָאָה מֹשֶׁה אוֹתָן הַמַּרְאוֹת, זָעַף בָּהֶן. אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, טְלוּ מַקְלוֹת וְשַׁבְּרוּ שׁוֹקֵיהֶן שֶׁל אֵלּוּ. הַמַּרְאוֹת לְמָה הֵן צְרִיכִין. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה, עַל אֵלּוּ אַתָּה מְבַזֶּה. הַמַּרְאוֹת הָאֵלּוּ הֵן הֶעֱמִידוּ כָּל הַצְּבָאוֹת הַלָּלוּ בְּמִצְרָיִם. טֹל מֵהֶן וַעֲשֵׂה מֵהֶן כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ לַכֹּהֲנִים, שֶׁמִּמֶּנּוּ יִהְיוּ מִתְקַדְּשִׁין הַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ (שמות לח, ח), בְּאוֹתָן הַמַּרְאוֹת שֶׁהֶעֱמִידוּ אֶת כָּל הַצְּבָאוֹת הָאֵלֶּה. לְפִיכָךְ כְּתִיב: וּנְחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה שִׁבְעִים כִּכָּר, נְחֹשֶׁת הַכַּלּוֹת.

וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדוֹשִׁים (במדבר ה, יז), אֵין מַיִם קְדוֹשִׁים אֶלָא שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ בַּכְּלִי, וְאֵלּוּ הֵן מֵי כִּיּוֹר. וְלָמָּה הָיוּ הַמַּיִם מִן הַכִּיּוֹר, לְפִי שֶׁהַכִּיּוֹר לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא מִן מַרְאוֹת הַנָּשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לח, ח): וַיַּעַשׂ אֶת הַכִּיּוֹר נְחשֶׁת וגו', אוֹתָן נָשִׁים שֶׁאָמְרוּ הָאֱלֹהִים מֵעִיד עָלֵינוּ שֶׁיָּצָאנוּ טְהוֹרוֹת מִמִּצְרַיִם, כְּשֶׁבָּא משֶׁה לַעֲשׂוֹת כִּיּוֹר, אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים בְּאוֹתָן הַמַּרְאוֹת עֲשֵׂה אוֹתוֹ, שֶׁלֹא נַעֲשׂוּ לְשֵׁם זְנוּת, וְהֵימֶנּוּ תִּהְיֶנָה בְּנוֹתֵיהֶן נִבְדָקוֹת אִם טְהוֹרוֹת הֵם כְּאִמּוֹתֵיהֶן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר הָאֱלֹהִים, וַהֲלֹא לֹא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּצְוָה הַזֹּאת, עַל שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָן מִן הַזְּנוּת, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כָּל נִסִּים שֶׁעָשָׂה הָאֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם לֹא עָשָׂה אֶלָּא עַל שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָן מִן הָעֶרְוָה, שֶׁהָיָה הַמִּצְרִי מְשַׁלְשֵׁל דָּלְיוֹ וְהַיְּהוּדִי מְשַׁלְשֵׁל דָּלְיוֹ, זֶה מְמַלֵּא דָם, וְזֶה מְמַלֵּא מַיִם, שְׁנֵיהֶם שׁוֹתִים מִן הֶחָבִית, זֶה שׁוֹתֶה דָם, וְזֶה שׁוֹתֶה מַיִם. צְפַרְדֵּעַ רוֹאָה לַיְּהוּדִי וְהִיא בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְרוֹאָה לַמִּצְרִי וְקוֹפֶצֶת עָלָיו. בְּהֶמְתָּן רוֹעוֹת כְּאֶחָד, וְהָיָה הַבָּרָד מַנִּיחַ לָזוֹ וְהוֹרֵג לָזוֹ. רְאֵה פְּלָאִים שֶׁהָיָה שָׁם, וְכֵן כָּל עֶשֶׂר מַכּוֹת. בָּאוּ לַיָּם וְעָשָׂה לָהֶם יוֹתֵר מִמִּצְרַיִם, בְּמִצְרַיִם כְּתִיב (שמות ט, ג): הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה, וּבַיָּם כְּתִיב: הַיָּד הַגְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, לא): וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק וְכִי יֵשׁ יָד גְּדוֹלָה וְיֵשׁ יָד קְטַנָּה, אֶלָּא גְּדוֹלָה [ממש] מִמַּה שֶּׁעָשָׂה בְּמִצְרַיִם עָשָׂה בַּיָּם, הִקְפָּה שְׁלִישׁוֹ שֶׁל יָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ח): קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם, וְהַלֵּב שְׁלִישׁוֹ שֶׁל אָדָם, וְהָלְכוּ בְּתוֹכוֹ בַּיַּבָּשָׁה, מַה כְּתִיב שָׁם (שמות טו, יד): שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם קוֹרִין תִּגָּר וְאוֹמְרִים מַשֹּׂוֹא פָנִים יֵשׁ כָּאן, אָנוּ עֲרֵלִים וְהֵם עֲרֵלִים, לָהֶם (שמות יד, ל): וַיּוֹשַׁע ה' בַּיוֹם הַהוּא וגו', וְלָנוּ (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, בְּאֵי זוֹ זְכוּת הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם כָּל הַנִּסִּים הַלָּלוּ. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שיר השירים ו, ח): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, הֲרֵי מֵאָה וְאַרְבָּעִים, וְלֹא מָצִינוּ אֶלָּא שִׁבְעִים, שְׁלשִׁים בְּנֵי חָם, וְאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנֵי יֶפֶת, עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה בְּנֵי שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ח): יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָמָּה הֵם (בראשית מו, כז): כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים, וְהָאֻמּוֹת שִׁבְעִים, וְאַתְּ אוֹמֵר מֵאָה וְאַרְבָּעִים. אֶלָּא שִׁשִּׁים מִשְׁפָּחוֹת יֵשׁ בָּאָרֶץ שֶׁמַּכִּירִין אֶת אֲבִיהֶם וְאֵינָן מַכִּירִין אֶת אִמּוֹתֵיהֶן, וְנִקְרְאוּ מְלָכוֹת, וּשְׁמוֹנִים מִשְׁפָּחוֹת יֵשׁ בָּאָרֶץ מַכִּירִין אֶת אִמּוֹתֵיהֶם וְאֵינָן מַכִּירִין אֶת אֲבִיהֶן, וְנִקְרְאוּ פִּילַגְשִׁים, שֶׁהַפִּילַגְשִׁים חֲשׁוּדוֹת, וּשְׁאָר אֵינָם מַכִּירִין לֹא אֲבִיהֶם וְלֹא אִמָּם אֶלָּא מְעוּלָמִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שיר השירים ו, ח): וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, וְיִשְׂרָאֵל, (שיר השירים ו, ט): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, גָּדְלוּ בְּמִצְרַיִם (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים וגו', וְהֵן (שיר השירים ד, יב): גַּן נָעוּל אֲחֹתִי וגו'. אַחַת הִיא שֶׁקִּלְקְלָה שָׁם וּפִרְסְמָהּ הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, י): וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי, הוּא הַמִּצְרִי שֶׁהָרַג משֶׁה, שֶׁלֹא יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בֵּין הַמִּצְרִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, יב): וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וגו', אֲבָל יִשְׂרָאֵל (תהלים צו, ז): הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, כֵּיוָן שֶׁרָאוּהוּ כֵּן, (שיר השירים ו, ט): רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ וגו', בָּאוּ לֵילֵךְ (שמות יג, כא כב): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וגו' לֹא יָמִישׁ וגו', וְהַמָּן יוֹרֵד וְהַבְּאֵר עוֹלֶה לְהָרִים לָהֶם. יוֹרֵד הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְהַמַּיִם מִן הָאָרֶץ, וּבָשָׂר מִן הַיָּם (במדבר יא, לא): וַיָּגָז שַׂלְוִים, מַה שֶׁלֹא נַעֲשָׂה לִבְרִיָּה בָּעוֹלָם, הִרְגִּישׁוּהָ הָאֻמּוֹת וְאָמְרוּ (שיר השירים ו, י): מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה וגו'. אָמְרוּ לָהֶם בָּנָיו שֶׁל אֱלֹהִים הֵן, אָמְרוּ לָהֶן אֵינָן בְּנֵי מִצְרִים, לֹא כְשֵׁם שֶׁשִּׁעְבְּדוּ הַמִּצְרַיִם בַּזְּכָרִים לֹא כָךְ שִׁעְבְּדוּ בַּנָּשִׁים. מִיָּד קָפַץ הַדִּבּוּר עַל משֶׁה אָמַר לוֹ מְנֵה אֶת בָּנַי וְיֵדְעוּ שֶׁהַבָּנִים בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, ב) (במדבר א, כ) (במדבר א, כב) : שְׂאוּ אֶת וגו' בְנֵי רְאוּבֵן וגו' לִבְנֵי שִׁמְעוֹן וגו' וְכֵן כֻּלָּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַסּוֹטוֹת אִמּוֹתֵיכֶן גָּדְלוּ בֵּין הַטְּמֵאִים וְלֹא נֶחְשְׁדוּ, וְאַתֶּם גְּדַלְתֶּם בֵּין הַטְּהוֹרִים וְנֶחְשַׁדְתֶּם, לְפִיכָךְ יָבוֹא מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶן שֶׁל אוֹתָן שֶׁגָּדְלוּ בֵּין הַטְּמֵאִים וְהָיוּ טְהוֹרוֹת, וְיִבְדְּקוּ וְיוֹכִיחוּ לְמִי שֶׁגָּדַל בֵּין טְהוֹרִים וְנִטְמְאוּ, לְכָךְ הָיוּ הַמַּיִם מִן הַכִּיּוֹר.