מדרש על שמות 6:10

כי תבאו אל הארץ. זש"ה ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה (ירמיה ג יט), משל למלך שהיו לו פלגשים, והיו לו בנים הרבה, והיה לו בן אחד ממטרונא אחת, והיה מחבבו יותר מדאי, נתן המלך לכל בני הפלגשים שדות וכרמים, ואחר כך נתן לבנו פרדס אחד שממנו היה כל (קלאדין) [קלארין] שלו עולה, שלח הבן ואמר לאביו, לבני הפלגשים נתת שדות וכרמים, ולי נתת פרדס אחד, א"ל המלך חייך כל (קלאדין) [קלארין] שלי מן הפרדס הזה היה לי, ולפי שאני מחבבך יותר מאחיך נתתי אותו לך, כך הקב"ה ברא אומות העולם, כמה שנאמר ששים המה מלכות (שה"ש ו ח), אלו האומות, אחת היא יונתי (שם שם ט), זו כנסת ישראל, וחילק הקב"ה לאומות העולם [שדות וכרמים], שנאמר בהנחל עליון גוים (דברים לב ח), ונתן להם לישראל ארץ ישראל, (קלאדין) [קלארין] של הקב"ה, הקרבנות ממנה, לחם הפנים ממנה, הביכורים ממנה, עומר ממנה, כל הטובות שבעולם [ממנה], וכל כך למה, כדי להפריש בין בנה של מטרונא לבני הפלגשים, שנאמר ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים וגו', אהבה גדולה היתה בין הקב"ה לישראל, והיאך הכניסו את השנאה, אמר הקב"ה איך אשיתך, ואין הלשון הזה אלא לשון שנאה, שנאמר ואיבה אשית (בראשית ג טו).

דָּבָר אַחֵר, כִּי תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָה (ירמיה ג, יט). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ פִּילַגְשִׁים וְהָיוּ לוֹ בָּנִים הַרְבֵּה, וְהָיָה לוֹ בֵּן מִן מַטְרוֹנָה אַחַת וְהוּא מְחַבְּבוֹ יוֹתֵר מִדַּאי. נָתַן הַמֶּלֶךְ לְכָל בְּנֵי הַפִּילַגְשִׁים שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְאַחַר כָּךְ נָתַן לִבְנוֹ פַּרְדֵּס אֶחָד שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיוּ כָּל קְלָארִין שֶׁלּוֹ עוֹלֶה. שָׁלַח הַבֵּן וְאָמַר לְאָבִיו, לִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים נָתַתָּ שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְלִי נָתַתָּ פַּרְדֵּס אֶחָד בִּלְבַד. אָמַר לֵיהּ אָבִיו, חַיֶּיךָ, כָּל קְלָארִין שֶׁלִּי מִן הַפַּרְדֵּס הַזֶּה הוּא עוֹלֶה, וּלְפִי שֶׁאֲנִי מְחַבֶּבְךָ יוֹתֵר מֵאֲחֶיךָ, לְפִיכָךְ נָתַתִּי אוֹתוֹ לְךָ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּרָא אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר (שה״ש ו, ח), אֵלּוּ הָאֻמּוֹת. אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי (שם פסוק ט), זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְחָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם שָׂדוֹת וּכְרָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם (דברים לב, ח). וְנָתַן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא קְלָארִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, קָרְבָּנוֹת מִמֶּנָּה, לֶחֶם הַפָּנִים מִמֶּנָּה, הַבִּכּוּרִים מִמֶּנָּה, כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם מִמֶּנָּה. כָּל כָּךְ לָמָּה. שֶׁהִפְרִישׁ בֵּין בְּנָהּ שֶׁל מַטְרוֹנָה מִבְּנֵי הַפִּילַגְשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים (ירמיה ג, יט). אַהֲבָה גְּדוֹלָה הָיְתָה בֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְהֵיאַךְ הִכְנִיסוּ הַשִּׂנְאָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים. וְאֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה אֶלָּא לְשׁוֹן שִׂנְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵיבָה אָשִׁית (בראשית ג, טו). דָּבָר אַחֵר, אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אֲנִי הָיִיתִי מְלַמֵּד עֲלֵיכֶם סָנֵיגוֹרְיָא, וְהֵיאַךְ עֲשִׂיתֶם אוֹתִי לְקַטְרֵג עֲלֵיכֶם. וְאֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה אֶלָּא לְשׁוֹן קָטֵגוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו (שמות כא, ל).

וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל ארץ מושבותיכם אשר אני נותן לכם, ועשיתם אשה לה' עולה או זבח לפלא נדר וגו' (שם טו א ב ג). זש"ה איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואומר אבי תקראו לי ומאחרי לא תשובו (ירמיה ג יט), מהו איך אשיתך בבנים, היאך אשוה אותך כחיבת בנים, אמר ר' יוסי בר חנינא מהו איך אשיתך בבנים, אהבה גדולה היתה ביני וביניכם, היאך הכנסתם שנאה ביני וביניכם, איך אשיתך בבנים, ואין הלשון הזה אלא לשון שנאה, שנאמר ואיבה אשית בינך ובין האשה (בראשית ג טו).