תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

מדרש על שמות 9:23

שיר השירים רבה

דָּרַשׁ רַבִּי פַּפִּיס לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, לְסִסָּתִי כְתִיב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁשַֹּׂשְׂתִּי עַל הַמִּצְרִיִּים לְאַבְּדָן בַּיָּם, כָּךְ שַׂשְׂתִּי לְאַבֵּד שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמִי גָּרַם לָהֶם לְהִנָּצֵל, מִימִינָם וּמִשְׂמֹאלָם, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל מִימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ב): מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. וּמִשְֹּׂמֹאלָם, זוֹ מְזוּזָה. דָּבָר אַחֵר, מִימִינָם, זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע. וּמִשְׂמֹאלָם, זוֹ תְּפִלָּה. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא דַּיֶּךָ פַּפִּיס כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר שִׂישָׂה כְּתִיב בְּשִׂי"ן וְכָאן בְּסמ"ך. אֲמַר לֵיהּ וּמָה אַתְּ מְקַיֵּם לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, אֶלָּא רָכַב פַּרְעֹה עַל סוּס זָכָר וְכִבְיָכוֹל נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל סוּס זָכָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים יח, יא): וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף, אָמַר פַּרְעֹה מָה הַסּוּס זָכָר הַזֶּה הוֹרֵג בְּעָלָיו בַּמִּלְחָמָה אֶלָּא הֲרֵינִי רוֹכֵב עַל סוּסָה נְקֵבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, חָזַר וְרָכַב פַּרְעֹה עַל סוּס אָדוֹם עַל סוּס לָבָן אוֹ בְשָׁחוֹר, כִּבְיָכוֹל נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל סוּס אָדוֹם לָבָן שָׁחוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (חבקוק ג, טו): דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ, סוּסָוָן פָּגְיָין, יָצָא פַּרְעֹה הָרָשָׁע בְּשִׁרְיוֹן וְכוֹבַע, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן. הֵבִיא נֵפְטְ, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יח, יג): עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ. הֵבִיא אַבְנֵי בַּלִּיסְטְרוֹת, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, כג): וַה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד. חֲרָבוֹת וּרְמָחִים, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יח, טו): וּבְרָקִים רָב. הֵבִיא חִצִּים, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יח, טו): וַיִּשְׁלַח חִצָּיו. אָמַר רַבִּי לֵוִי וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם, שֶׁהָיוּ הַחִצִּים מְפַזְּרִים אוֹתָם, וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְעַרְבְּבִין אוֹתָם, עִרְבְּבָן, הֲמָמָן, נָטַל סִגְנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים מָה הֵם עוֹשִׂים, יָצָא פַרְעֹה קַטַּפְרַקְטוֹס, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב, יג): ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא. הִרְעִים קוֹלוֹ, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כב, יד): יַרְעֵם מִן שָׁמַיִם ה'. לִבְלֵב בְּקוֹלוֹ, כִּבְיָכוֹל (שמואל ב כב, יד): וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ. יָצָא פַרְעֹה בְּזַעַם, כִּבְיָכוֹל (חבקוק ג, יב): בְּזַעַם תִּצְעַד אָרֶץ. בְּקֶשֶׁת, כִּבְיָכוֹל (חבקוק ג, ט): עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ. בְּצִנָה וּמָגֵן, כִּבְיָכוֹל (תהלים לה, ב): הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה. בִּבְרַק חֲנִית, כִּבְיָכוֹל (חבקוק ג, יא): לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כֵּיוָן שֶׁכִּלָּה פַּרְעֹה כָּל כְּלֵי זַיִּן שֶׁלּוֹ הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגָּאֶה עָלָיו, אָמַר לוֹ רָשָׁע יֵשׁ לְךָ רוּחַ, יֵשׁ לְךָ כְּרוּב, יֵשׁ לְךָ כְּנָפַיִם. מֵהֵיכָן הֱטִיסָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר רַבִּי יוּדָן מִבֵּין גַּלְגַּלֵּי הַמֶּרְכָּבָה שְׁמָטָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וֶהֱטִיסָן עַל הַיָּם. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא בָּשָׂר וָדָם שֶׁהוּא רוֹכֵב עַל טוֹעֲנוֹ עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן טוֹעֵן אֶת רְכוּבוֹ וְרוֹכֵב עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים יח, יא): וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיֵּדֶא, וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר (שמואל ב כב, יא): וַיֵּרָא עַל כַּנְפֵי רוּחַ, בְּאֵיזֶה צַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים, אָמַר רַבִּי אַחָא מִכָּאן שֶׁהָיָה לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹת וְיָצָא לְהֵרָאוֹת בָּהֶן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

שמות רבה

וַיֵּט משֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם, הַמַּכּוֹת הָאֵלּוּ, שְׁלשָׁה עַל יְדֵי אַהֲרֹן, וּשְׁלשָׁה עַל יְדֵי משֶׁה, וּשְׁלשָׁה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַת עַל יְדֵי כֻלָּן. דָּם, צְפַרְדֵּעַ, כִּנִּים, שֶׁהָיוּ בָּאָרֶץ, עַל יְדֵי אַהֲרֹן. בָּרָד, אַרְבֶּה, חשֶׁךְ, עַל יְדֵי משֶׁה. לְפִי שֶׁהֵן בָּאֲוִיר, שֶׁכָּךְ שָׁלַט משֶׁה בָּאָרֶץ וּבַשָּׁמַיִם. עָרֹב, דֶּבֶר, מַכַּת בְּכוֹרוֹת, עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּשְׁחִין עַל יְדֵי כֻלָּן. וַה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הוּא וּבֵית דִּינוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא, א): וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה, הוּא וְסַנְקְלִיטוֹן שֶׁלּוֹ. וַה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד, הוּא וְסַנְקְלִיטוֹן שֶׁלּוֹ. וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה, נִדּוֹנוּ כְּמִשְׁפַּט הָרְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם, הָיָה יוֹשֵׁב נִכְוֶה בַּבָּרָד, עוֹמֵד נִכְוֶה בָּאֵשׁ. וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד, נֵס בְּתוֹךְ נֵס. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, חַד אָמַר כְּפַרְנוּתָא דְּרוֹמָנָא דְּחַרְצִינְתֵיהּ מִתְחַמַיָא מִלְגָו. וְחַד אָמַר כַּהֲדֵין עֲשָׁשִׁיתָא דְּמַיָא וּמִשְׁחָא מִתְעָרְבִין כַּחֲדָא וְנוּרָא דָּלֵיק מִן גַּוֵּיהוֹן. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לִשְׁנֵי לִגְיוֹנוֹת קָשִׁין שֶׁהָיוּ נִלְחָמִין זֶה עִם זֶה, לְיָמִים הִגִּיעַ זְמַן מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וְעָשָׂה הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וְעָשׂוּ שְׁלִיחוּת הַמֶּלֶךְ בְּיַחַד. כָּךְ אֵשׁ וּבָרָד צְהֻבִּין זֶה לָזֶה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַן מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל מִצְרַיִם עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וְהִכּוּ בְּמִצְרַיִם, הֱוֵי: וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַחַת, מַהוּ מִתְלַקַּחַת, מֵת לָקַחַת, לְאַחַר שֶׁמַּכֵּהוּ הַבָּרָד לוֹקְחוֹ הָאֵשׁ וְשׂוֹרְפוֹ. וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, יָרַד הַבָּרָד וְהָיָה עָשׂוּי אַנְבַּטָּאוֹת אַנְבַּטָּאוֹת וּמְסַבֵּב אֶת מִקְנֵיהֶם וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לָצֵאת, וְהָיָה הַמִּצְרִי מֵבִיא אֶת הַמַּאֲכֶלֶת וְשׁוֹחֲטָהּ, וְהָעוֹף יוֹרֵד עָלָיו מִלְּמַעְלָה וְאוֹכְלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, מח): וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים, מַהוּ וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים, אֵלּוּ הָעוֹפוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (איוב ה, ז): וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף. וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָֹּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָֹּׂדֶה שִׁבֵּר, [במדרש תהלים] (תהלים עח, מז): יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל, רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי שָׁלוֹם אָמַר מַהוּ בַּחֲנָמַל, בָּא נָח מָל. וְרַבִּי פִּנְחָס אָמַר יוֹרֵד כְּפִילְקִין וְקוֹצֵץ אֶת הָאִילָנוֹת. רַק בְּאֶרֶץ גּשֶׁן, לָמָּה נִצֹּלֶת, לְפִי שֶׁפַּטְרוֹנָהּ עוֹמֵד עָלֶיהָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה בָּרָד.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מדרש תנחומא

וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם. כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר וַה', הוּא וּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה. וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה (בראשית כא, א). הוּא וְסִנְקְלֵיטִין שֶׁלּוֹ. וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם (בראשית יט, כד), הוּא וְסִנְקְלֵיטִין שֶׁלּוֹ. וַה' נָתַן קֹלֹת (שמות ט, כג). הוּא וְסִנְקְלֵיטִין שֶׁלּוֹ. וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת. מִתְלַקַּחַת, לְאַחַר שֶׁהִכָּהוּ הַבָּרָד, לוֹקַחְתּוֹ הָאֵשׁ וְשׂוֹרַפְתּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ. רַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר שַׁלּוּם. רַבִּי פִּינְחָס אָמַר: מַהוּ אֲפִילֹת? פְּלָאִים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם. וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר: לַקִּישׁוֹת הָיוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי פִּינְחָס, וַהֲרֵי כְּתִיב: וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד, וְאַתְּ אוֹמֵר עַל שֶׁהָיוּ קְטַנּוֹת לֹא נֻכּוּ. אֶלָּא פְּלָאִים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

בראשית רבה

זמין למנויי פרימיום בלבד

תנחומא בובר

זמין למנויי פרימיום בלבד

תנחומא בובר

זמין למנויי פרימיום בלבד

תנחומא בובר

זמין למנויי פרימיום בלבד

מדרש אגדה

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא