שמות ג:יז מדרש: פסיקתא רבתי, מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי, שמות רבה ומדרש תנחומא

וָאֹמַ֗ר אַעֲלֶ֣ה אֶתְכֶם֮ מֵעֳנִ֣י מִצְרַיִם֒ אֶל־אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃

פסיקתא רבתי

ויהי בחצי הלילה [וה' הכה וגו'] ובמקום אחר כתב כחצות הלילה [אני יוצא בתוך מצרים] וגו' (שמות י"א ד') וכי יש יציאה לפני הקב"ה [והא] כתיב בזעם תצעד ארץ (חבקוק ג' י"ב) ומה שכתב אני יוצא א"ר כביכול כאדם שפורע שטרו ויוצא לחירות, אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ופרעתי את השטר שהייתי חייב לאברהם זקינם שאמרתי וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי (בראשית ט"ו י"ד) הריני יוצא בראש גלוי שנאמר ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא וגו', א"ר יודן בשם ר' יעקב בר אבינא דרש ר' אבוהו בכנסת של כפר של טבריא ואמר אעלה אתכם מעני מצרים (שמות ג' י"ז) דבר קשה, לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ואני ובניי שותפין בצרה בדין הוא שאפרע משונאיהם.
שאל רבBookmarkShareCopy

מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

ואמר אעלה אתכם מארץ מצרים אל ארץ הכנעני מגיד שארץ כנען משובחת ממנה: ארץ מצרים אם אתה עמיל בה בפסל ובקורדום ונותן שנת עיניך עליה ואם לאו אין בידך כלום אבל ארץ ישראל אינה כן אלא הן ישינין על מטותיהן והמקום מוריד להן גשמים: משל למלך שהיה מהלך בדרך וראה בן טובים אחד ומסר לו עבד אחד לשמשו שוב ראה בן טובים אחד מעודן ומפונק מסר לו שני עבדים לשמשו: שוב ראה בן טובים מעודן ומפונק ועוסק בפעולה ומכירו ואת אבותיו אמר גזרה שאני עושה בידי ומאכילו: כך כל הארצות נותנין להן שמשין לשמשן: מצרים שותה מן נילוס: בבל שותה מן הנהרות: אבל ארץ ישראל אינה כן אלא הן ישנין על מטותיהן והמקום מוריד להן גשמים: ללמדך שלא כמדת בשר ודם דרכי המקום: דרכי בשר ודם קונה לו עבדים שהן זנין ומפרנסין אותו אבל מי שאמר והיה העולם קונה לו עבדים שיהא הוא זנן ומפרנסן:
שאל רבBookmarkShareCopy

שמות רבה

לך ואספת את זקני ישראל - לעולם זקנים מעמידים את ישראל. וכן הוא אומר (יהושע ח, לג): וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון. אימתי ישראל עומדים? כשיש להם זקנים. למה כשהיה בית המקדש קיים היו שואלים בזקנים? שנאמר (דברים לב, ז): שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך, שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים, אינו נכשל. תדע לך, כששלח בן הדד אל מלך ישראל, שנאמר (מ"א כ, ג): כה אמר בן הדד: כספך וזהבך לי הוא! שלח לו מלך ישראל (שם שם, ד): כדברך אדוני המלך, לך אני וכל אשר לי! פעם שנייה שלח לו (שם שם, ו): כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך, וחפשו את בתיך ואת בתי עבדיך, והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו. וכי כל מה שתבע בראשונה אינו חמדה?! בקש כסף וזהב והם חמדה, שנאמר (חגי ב, ז: ובאו חמדת כל הגוים. בקש נשים והם חמדה, שנאמר (יחזקאל כד, טז): בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך וגו'. בקש בנים והם חמדה, שנאמר (הושע ט, טז): והמתי מחמדי בטנם, הוי אומר: כל מה שתבע בראשונה חמדה. ומהו כל מחמד עיניך? דבר שהיא חמדה מתוך חמדה, זו התורה, שנאמר (תהלים יט, יא): הנחמדים מזהב ומפז רב, כיון ששמע מלך ישראל זה, אמר: אין זו שלי, אלא של זקנים היא, מיד (מ"א שם, ז-ח): ויקרא מלך ישראל לכל זקני ישראל וגו' ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולא תאבה. כיון ששמע לעצת הזקנים, מיד (שם שם, כא): ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב וגו'. הוי, ישראל נמלכים בזקנים, ולכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה: לך ואספת את זקני ישראל. אמור להם פקוד פקדתי אמר לו: מסורה היא בידם מיוסף, שבלשון הזה אני גואלם, לך אמור להם זה הסימן. מהו פקד פקדתי? פקד במצרים, פקדתי על הים. פקד להבא, פקדתי לשעבר. ואת העשוי לכם במצרים כלומר אני פוקד על המצריים מה שעושים לכם, כמה דאת אמר (ש"א טו, ב): פקדתי את אשר עשה לך עמלק. ואומר אעלה אתכם אמור להם: כמו שאמרתי ליעקב אביהן, כן אעשה! ומה אמר לו? (בראשית מו, ד): ואנכי אעלך גם עלה. וכן יעקב אמר לבניו (שם מח, כא): והיה אלהים עמכם והשיב אתכם וגו'. מיד, ושמעו לקולך. למה? שמסורת גאולה הוא בידם, שכל גואל שיבא ויאמר להם פקידה כפולה, גואל של אמת הוא. ואחר כך, ובאת אתה וזקני ישראל וגו' חלק כבוד לזקנים. ואמרת אליו ה' אלהי העברים נקרא עלינו למה קורא אותם עברים? על שום שעברו ים. ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים למה אמרו שלשה ימים ולא אמרו נלכה נא לעולם? למה אמרו כן? כדי שיטעו המצריים וירדפו אחריהם. בשעה שיצאו ויאמרו לא גאלם, אלא על מנת שילכו שלושת ימים ויזבחו לו, והם עכבו עצמן כל כך, וירדפו אחריהם בסוף שלושת ימים ויטביעם בים, למדוד להם במדה שמדדו, שאמרו (שמות א, כב): כל הבן הילוד היאורה וגו':
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש ילמדנו מתוך ילקוט תלמוד תורה

זמין למנויי פרימיום בלבד