מדרש על תהילים 119:78

יבושו זדים כי שקר עותוני וגו'. אמר דוד אף על פי שהרשעים הם מעותים אותי לא הנחתי את התורה. וכן הוא אומר (שמואל-ב כא כב) את ארבעה אלה יולדו להרפה בגת וגו'. אף על פי שעמדו עלי לא הנחתי את התורה אלא (שם כב א) וידבר דוד ליי' את דברי השירה הזאת וגו'. ישובו לי יראיך ויודעי עדותיך. יהי לבי תמים בחקיך וגו'. אמר ליה קדירה שאכלתי בה חולין לא אכלתי בה קדשים למען שלא אהיה מתבייש. לכך נאמר (תהילים קט כב) ולבי חלל בקרבי. וכתיב יהי לבי תמים בחקיך. וכתיב (שם נא יב) לב טהור ברא לי אלקים. הלב הוא שמבייש את האדם למה שיודע מה עשה ומתבייש מעצמו. לכך נאמר (משלי יד י) לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר. והלב הוא ששמח. וכן הוא אומר (תהלים ד ח) נתת שמחה בלבי. לכן אמר דוד יהי לבי תמים בחקיך. וכמו שהיה מבקש דוד כך נותן לו הקב"ה שנאמר (שם מא יג) ואני בתומי תמכת בי וגו'. לכך נאמר למען לא אבוש: