מדרש על תהילים 124:3

דבר אחר בצאת ישראל ממצרים. ראה מה כתיב (דברים ד לד) או הנסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי. אמר רבי חייא בשם רבי ירמיה משל לגבור שהיה יורד למלחמה או לנצח או להנצח. לכך נאמר (שם) ובמלחמה. אמר רבי אבא בר אחא בשם רבי חנין מהו גוי מקרב גוי כאדם ששומט את העובר ממעי בהמה. כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים שנאמר גוי מקרב גוי. כענין שנאמר (ויקרא א יג) והקרב והכרעים. למדנו צער לנשמט. לשומט מנין שנאמר (דברים ד כ) ויוציא אתכם מכור הברזל. כאדם שנוטל את הזהב מתוך הכור שלא בצבת ולא בסמרטוטין כביכול כך ישראל. אמר רבי אבין בשם רבי סימון מהו מקרב גוי. שהיו מובלעים בתוך מעיהם שנאמר (תהלים קכד ג) חיים בלעונו. ואם לחשך אדם לומר אינו מזכיר מצרים באותו ענין. הרי הוא אומר (שם ב) לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם. ואין אדם אלא מצרים שנאמר (ישעיה לא ג) ומצרים אדם ולא אל. ועשה הקב"ה להם עשרה נסים על הים. א' עשאו חומות חומות ואין חומה שאין בה מגדל ואין מגדל שאין בה שומר והיו מלאכי השרת משמרין את ישראל שלא ינזקו. אמר להן משה בואו ועברו אמרו לו היאך נעבור בין החומות הללו שנאמר (שמות יד כב-כט) והמים להם חומה. הקפיא לב הים ועלה הים ומלא על כל גדותיו. כשם שהאדם צף שתי ידות אחת למעלה ואחת למטה כך הקפיא הקב"ה לבו של ים ומלא את כל גדותיו. ב' ועשאו כמין כיפים שנאמר (חבקוק ג יד) נקבת במטיו. אמר להם משה באו ועברו. אמרו כשהיו המים שתים מלמטן ואחת מלמעלן לא היינו יכולים לעבור ועכשיו ששנים מלמעלה ואחת מלמטן על אחת כמה וכמה. ג' עשאו כמין פלטיות שנאמר (שם) ראש פרזיו. ואין פרזיו אלא פלטיות שנאמר (זכריה ב ח) פרזות תשב ירושלם. ד' הוציא להם מתוקין מתוך מלוחין ושתו הם ובהמתם שנאמר (תהלים עח טז) ויוציא נוזלים. ה' עשאו כטיט שנאמר (חבקוק ג טו) דרכת בים סוסיך חומר. ו' עשאו כמתבן שנאמר (שמות טו ח) נצבו כמו נד נוזלים. כמו נד של תבן שבין שתי ערימות. ז' ועשאו כמין פרורות פרורות שנאמר (תהלים עד יג) פוררת בעזך ים. ח' עשאו גזרים שנאמר (שם קלו יג) לגוזר ים סוף לגזרים. ט' עשאו כיבשה שנאמר (שמות יד כט) ובני ישראל הלכו ביבשה. י' עשאו כמין בקעה והעלה עשבים והיו ישראל רועים בה שנאמר (ישעיה סג יד) כבהמה בבקעה תרד: