מדרש על תהילים 147:4

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה יַעֲקֹב וּבָנָיו אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ, שְׁקוּלִים הֵם יִשְׂרָאֵל כִּצְבָא הַשָּׁמַיִם, נֶאֱמַר כָּאן שְׁמוֹת, וְנֶאֱמַר בַּכּוֹכָבִים שֵׁמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמז, ד): מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם מָנָה מִסְפָּרָם כַּמָּה הָיוּ, וּלְפִי שֶׁהֵם מְשׁוּלִים לַכּוֹכָבִים קָרָא שֵׁמוֹת לְכֻלָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'.

מי ברא אלה [המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא] (ישעיה שם), כתיבלכולם בשם יקרא, וכתוב אחד אומר שמות [לכולם שמות יקרא (תהלים קמז ד)], אם שמות למה בשם, אם בשם למה שמות, אלא כשהקב"ה מבקש הוא קרוא לכולם כאחת, וכשמבקש קורא לכל אחד ואחד בשמו מיכאל וגבריאל, הוי לכולם בשם יקרא.

ד"א אמר דוד הרופא לשבורי לב (תהלים קמז ג) אלו השבטים, שהיה שבור לבם לומר שמא יהרגם יוסף, מונה מספר לכוכבים (שם שם ד), אלו השבטים, מה הכוכבים הללו אינן יוצאין אלא בשמות, שנאמר לכלם שמות יקרא (שם), וכן בכניסתן נכנסין במנין, שנא' מונה מספר לכוכבים, כך השבטים כשנכנסו למצרים כתיב בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה (דברים י כב), וכשיצאו כשש מאות אלף רגלי (שמות יב לז), והשבטים על שלא ירדו למצרים נתפרשו שמותם, ומשנכנסו נתפרשו שמותם, שנא' ואלה שמות בני ישראל.