מדרש תנחומא
וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע רַבּוֹ כָּךְ, רָצָה לְהָרְגּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּחַר אַפּוֹ. כְּתִיב הָכָא, וַיִּחַר אַפּוֹ. וּכְתִיב הָתָם, וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי (שמות כב, כג). אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ, אַל תַּפְסִיד מָמוֹנֶךָ. וְכָל זֶה לֹא עָשְׂתָה אֶלָּא שֶׁמָּא יִתְרַצֶּה בָהּ. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הוֹלֶכֶת אֶצְלוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ הִתְרַצֵּה לִי, וְהוּא אוֹמֵר כְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי. וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ, אֲנִי מְעַוֶּרֶת עֵינֶיךָ. וְהוּא אוֹמֵר, ה' פּוֹקֵחַ עִוְרִים. כָּאן תְּהֵא מִיתָתְךָ בִּכְבָלִים. וְהוּא אוֹמֵר, ה' מַתִּיר אֲסוּרִים. אֲנִי מוֹכֶרֶת אוֹתְךָ בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה. וְהוּא אוֹמֵר, ה' שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים (תהלים קמז, ז-ט).
מדרש תהילים
למנצח מזמור לדוד. השמים מספרים. זה שאמר הכתוב (משלי טז ד) כל פעל ה' למענהו. לקילוסו. כמה דאמר (תהלים קמז ז) ענו לה' בתודה. דבר אחר לעדותו. כענין שנאמר (שמות כ יג) לא תענה ברעך עד שקר. וכתיב (תהלים קכב ח) למען אחי ורעי. רבי אביהו אמר שני דברים אין אומות העכו"ם כופרין בהן על הקב"ה שברא את העולם לששת ימים. ושהוא מחיה את המתים. כיצד אדם הולך ומעלה בזכורו כל ימות השבת והוא עולה ובשבת אינו עולה. והבהמה אפילו בחול אינה עולה. לפי שאינה חיה לעתיד לבוא. הוי כל פעל ה' לעדותו:
תנחומא בובר
ויקראו אל לוט וגו' ונדעה אותם (שם יט ה). שבקשו לענותן, אמר ר' חייא בר אבא מכאן אתה למד שהיו שטופין בזמה, אמר להן הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש (שם ח), מלמד שבקש להכניסן בתוך ביתו, ולא הניחה לו אשתו, מה עשה הכסינן לתוך הקורה שלו. וילאו למצוא הפתח (שם יא), כיון שראו שהן ראויין כליה אף הן הצילו את לוט, מה כתיב שם השמש יצא על הארץ וה' המטיר על סדום. ויהפך את הערים (בראשית יט כ כג כד כה), שמא תאמר בה' אצבעותיו הפכה, אמר ר' אייבו באחת מאצבעותיו הפכה לכרכי סדום, שנאמר בחלמיש שלח ידו (איוב כח ט). לעולם הבא כשירפא הקב"ה את ישראל מרפא אותה, שנאמר ונתתי לה את כרמיה משם )הושע ב יז), כרמיה אלו הנביאים, ואת עמק עכור לפתח תקוה (שם שם), עמק שעכרתי באפי לפתח תקוה, אותה שעה אומרים שירה, שנאמר וענתה שמה כימי נעוריה (שם שם), ואין וענתה אלא שירה, שנאמר ענו לה' בתודה (תהלים קמז ז).