מדרש על תהילים 2:5: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

אז ידבר אלימו באפו. וכתיב (תהלים פו טו) אל רחום וחנון. אלא חנון לישראל אבל לאומות עכו"ם באף ובחמה. שנאמר (ישעיה יג ט) הנה יום ה' בא אכזרי ועברה. לכן נאמר אז ידבר אלימו באפו:

וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ, שֶׁנִּמְשְׁכָה יָדָהּ וְנִתְמַתְּחָה. נְטַלַתּוּ וֶהֱבִיאַתּוּ אֵצֶל הַמִּצְרִיּוֹת לְהָנִיק אוֹתוֹ, וּפָסַל אֶת דַּדֵּיהֶן. וַהֲרֵי מֻתָּר הָיָה לְהָנִיק, שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ, בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק בְּנָהּ שֶׁל נָכְרִית, אֲבָל נָכְרִית מְנִיקָה בְּנָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּרְשׁוּתָהּ. מַהוּ בִּרְשׁוּתָהּ? אוֹכֶלֶת מִתַּחַת יָדֶיהָ וּמְנִיקָתוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עָתִיד פֶּה שֶׁל צַדִּיק זֶה לְדַבֵּר עִמִּי. לְמָחָר יִהְיוּ הַמִּצְרִיּוֹת אוֹמְרוֹת, זֶה שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הַשְּׁכִינָה, אֲנִי הֵנַקְתִּיו. לְפִיכָךְ פָּסַל אֶת דַּדֵּיהֶן.