מדרש על תהילים 78:36

כ אָמַר (רבי לוי) [רֵישׁ לָקִישׁ]: מַאי דִּכְתִיב: (קהלת י׳:י״א) "אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן" לֶעָתִיד לָבוֹא מִתְקַבְּצוֹת וּבָאוֹת כָּל הַחַיּוֹת אֵצֶל הַנָּחָשׁ וְאוֹמְרוֹת לוֹ: אֲרִי דּוֹרֵס וְאוֹכֵל, זְאֵב טוֹרֵף וְאוֹכֵל, אַתָּה, מָה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ? אָמַר לָהֶם: "וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן". אָמַר רַבִּי אַמִי: אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת, אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (איכה ג׳:מ״א) "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם". אוֹקִים (רבי) שְׁמוּאֵל [בַּר נַחְמָנִי] אֲמוֹרָא עֲלֵיהּ וְדָרַשׁ: (תהילים ע״ח:ל״ו-ל״ז) "וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ, וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ", וְאַף עַל פִּי כֵן, "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן" וְגוֹ'. קַשְׁיָּן אַהֲדָדֵי? לָא קַשְׁיָא, הָא בְּיָחִיד, הָא בְּצִבּוּר.

אמר רבי אמי אין תפלתו של אדם נשמעת אלא אם כן משים נפשו בכפו שנאמר (איכה ג מא) נשא לבבנו אל כפים אוקים רבי שמואל בר נחמני אמורא עליה ודרש (תהלים עח לו) ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו ואף על פי כן והוא רחום יכפר עון וגו׳ קשיין אהדדי לא קשיא הא ביחיד הא בצבור:

כיוצא בו דרש רבי אלעזר בן יוסי, הרי הוא אומר (ישעיה סג) בכל צרתם לו צר, (שם) ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו, וכי לא היה גלוי לפניו שעתידין לשקר, ת"ל אך, גלוי היה לפניו שהן עתידין לשקר. ומה ת"ל ויהי להם למושיע, אלא לא הושיען כבני אדם שהם עתידין להכעיס, אלא כבני אדם שאינם עתידין לבגוד בו עולמית. וכן הוא אומר (תהלים עח) ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו, ואף על פי כן והוא רחום יכפר עון; ואומר (ישעיה ו) השמן לב העם הזה וגו', ושב אננקי לתשובה לעשות שלה ורפא לו.