מוסר על במדבר ג:טו

פְּקֹד֙ אֶת־בְּנֵ֣י לֵוִ֔י לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כָּל־זָכָ֛ר מִבֶּן־חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה תִּפְקְדֵֽם׃

שני לוחות הברית

ועל פי המדרש הנ"ל מתורץ הכל, בנשיאת קהת הזכיר גם אהרן שהוא הי' הסיבה, כמו שכתוב ויצא ממנו אהרן, ואצל גרשון לא הוזכר. ומשה הוזכר לגדולת גרשון, כמו שכתוב גם הם כו', ועל כן הוזכר ג"כ לשון נשיאת, ואמר לבית אבותם, מצד האבות הגדולה לגרשון כי הוא הבכור. אבל אצל קהת הקדים למשפחות מצד המשפחה, כי יצא ממנו אהרן. ובבני מררי כתיב למשפחותם לבית אבותם, משפחות יותר חשוב מבית אבותם, כי מררי הצעיר, וגדולים מהם משפחתו, דהיינו קהת מצד הארון, וגרשון מצד הבכורה. וכבר כתבתי כי גרשון מצד הבכורה כולל הלויים שנתנו תחת בכורי ישראל, על כן תמצא כתוב אצל כלל הלויים הלשון של בית אבותם למשפחותם כמו שכתוב אצל גרשון, כי כן כתיב בפרשת במדבר (ג, טו) פקוד את בני לוי לבית אבותם למשפחותם:
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

שאו את ראש כל עדת בני ישראל (במדבר א, ב). קשה את כל יתורים. ואם באת להקשות כל את שבכל התורה כולה, אין הכי נמי שמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כו' עד שבא רבי עקיבא כו' (פסחים כב, ב), על כן מה שבידינו לדרוש נדרוש. עוד קשה, במנין דישראל תמצא את קודם לכל והם סמוכים (במדבר א, יח), ובלוים הם מרוחקים, וגם כל קודם לאת. לגרשון וגו' פקודיהם במספר כל זכר וגו', ולקהת וגומר במספר כל זכר וגו', למררי וגו' ופקדיהם במספר כל זכר וגו', ואחר כך בפרשה שאחריה כתיב (שם ד, ב) נשא את ראש בני קהת וגו', וכן כתיב נשא את ראש בני גרשון וגומר, ובבני מררי לא כתיב נשא התחלת ענין, אף על פי כן הזכיר תיבת את שנאמר (שם ל) כל הבא לצבא לעבוד את עבודת אוהל מועד, מה שאין כן בהאי עניינא בקהת כתיב (עי' שם ג) כל הבא לצבא לעשות מלאכה באוהל מועד, ולא הזכיר את. וכן בגרשון (שם כג) כל הבא לצבא צבא לעבוד עבודה באוהל מועד:
שאל רבBookmarkShareCopy