פֶּ֣ה אֶל־פֶּ֞ה אֲדַבֶּר־בּ֗וֹ וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְהוָ֖ה יַבִּ֑יט וּמַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה׃
שני לוחות הברית
ובזה יהיה מתורץ בעת הזכרת רוממות משה רבינו ע"ה קראו עבד ולא בן, כמו שכתוב (במדבר יב, ח) מדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה, ולא כתיב בבני במשה. וכן לאחר מותו שנתדבק במעלה העליונה קראו (יהושע א, ב) משה עבדי מת. וכן כתוב (שמות ד, כג) שלח את בני ויעבדני, וקשה הלא זו ואין צריך לומר זו, הזכיר בני ואח"כ עבדי:
שני לוחות הברית
וזהו סוד שאמרו רז"ל (ברכות י, א), אין צייר כאלהינו. הקב"ה צר צורה בגו צורה. אבל משה רבינו ע"ה שהסתכל באספקלריא המאירה, ושם אין תפיסה בצורתו, ועל כן כתיב (במדבר יב, ח) ותמונת י"י יביט ולא תמונתו. ובזה יהיה מתורץ הפסוק אומר (דברים ה, ד) פנים בפנים דבר ה' עמכם, משמע שלא היה הפסק. וכתיב (שם ה) אנכי עומד בין ה' וביניכם. ויש על זה כמה עניינים. אמנם גם כן מתורץ על פי מה שכתבתי, כי משה רבינו ע"ה לא היה הפסק, כי היה אספקלריא המאירה ומתפשט הכל מעבר לעבר. אבל שאר נביאים ראו באספקלריא שאינה מאירה, היא בחינת יראה יראה כדרך שבא לראות כך בא ליראות. וזהו ענין הפסוק (ישעיה נב, ח) כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון. וזהו מצות ה' ברה מאירת עינים:
שני לוחות הברית
גם צריך לברר מה הם חמשה העניינים ההם. הנה זאת הברכה שבירך משה את ישראל היה מצד התורה, על דרך ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום (תהלים כט, יא). ולכך התחיל (דברים לג, ב) ה' מסיני בא וזרח משעיר כו'. והנה נתינת התורה היתה על ידו, על כן בהכרח הוא שהוא גדול הגדולים לא קם כמוהו. וכבר כתב הרמב"ם (הקדמה לפרק חלק בסנהדרין יסוד השביעי) הבדל נבואת משה רבינו ע"ה משאר נביאים הוא בארבע הבדלים. האחד, כי איזהו נביא שיהיה לא דיבר לו ה' אלא ע"י מלאך או נבדל. אמנם משה דיבר עמו ה' פה אל פה, שנאמר (במדבר יב, ח) פה אל פה אדבר בו. הב', כי שאר כל הנביאים לא באה להם הנבואה אלא בחלום וחזיון לילה או ביום אחר תרדמה באופן שיתבטלו כל הרגשותיהם, כמו שכתוב (שם ו) במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו. אבל במשה נאמר (שם ז) לא כן עבדי משה כו' פה אל פה אדבר בו וכו'. הג', כי כל שאר הנביאים בבא אליהם שפע הנבואה יתבטלו כחתיהם ויחלשו. אבל משה לא ישיגיהו רתת וחולשה בשום אופן. אמנם כאשר ידבר איש אל רעהו. הד', כי כל שאר הנביאים לא תנוח עליהם הנבואה כל זמן שירצו, אלא ברצון ה' והכנתם לנבואה. אבל משה בכל עת היה מוכן. וכל זמן שהיה רוצה שיחול עליו רוח ה' הי' חל, שנאמר (במדבר ט, ח) עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם, עד כאן. ועוד יש בו חמישית, שעלה למרום בגופו בין המלאכים, אשר ע"ז התרעמו המלאכים מה לילוד אשה בינינו כמו שכתבתי לעיל: