קישורים על במדבר יב:ח

באור החיים על פסוק פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות וזה לשונו ואין דרך זה בדברים אשר דבר ה' ביד עבדיו הנביאים ירמיה וישעיה שכולן משל ומליצה וביותר מהמה נבואת זכריה המסגר שערי הנבואה אשר סגר גם נבואתו ואין אתנו יודע כוונת נבואתו ויש לחקור זאת כיון שהמנבא הוא ה' אלהינו אחד למה לזה ידבר נכוחות ולזה דבר מעקשים ואמרו אנשי אמת הרכבת מין האנושי תפסידנה הרגשת הרוחני ואינה יכולה לסבול וגו' ולזה אין אדם משיג לעמוד בכחו לשמוע קול אלהים חיים זולת האיש אשר הפך חומרו ויכול שאת דבר המלך ולכן בהנבא ה' לאדם שאין גופו דומה לצורתו יתחכם ה' עשות על זה האופן כי יצא דבר המלך מפי עליון והדיבור יתעטף באוירים דקים ואח"כ יגיע לאוזן נביא ובזה יסבלנו הנביא ואף גם זה יפעיל הרגש בנביאים להשתגע ודבר זה יסובב בא הדברים דרך משל ומליצה ובחלום ולזה כל הנביאים לבד ממשה ידברו משלים ומליצות ויותר מהמה זכריה שהיה אחרון בנביאות היה הדבור בא ונגלד ונגלם ביותר משאר נבואות ונתרבה בו מליצות ועומק הדמיון עד שאין דורות האחרונים יודעים דבריו והוא מה שהודיע ה' כאן בבחינות המושג למשה ואמר פה אל פה פי' לא היה הדיבור נפסק מפי עליון לפי משה לעבור באויר העולם שישתנה הדבור בהלבשת האוירים לדבר דברי משלים וחידות עכ"ל. ועתה ראה והבן אם בנביאים אבות העולם נאמר ככה שהיה הדיבור מתעטף באוירים דקים ואחר כך יגיע לאוזן נביא ואף גם יפעול הרגש בנביאים להשתגע ודבר זה יסובב בא הדברים דרך משל ומליצה בחלום ואיך לא יבוש ויכלם אנוש כערכנו ולומר שהדבר ברור אצלו כאשר נפל לו במחשבתו ומי עמד בסוד ה' ואפשר שהמחשבה הקדומה נתעטפה בכמה אוירים עד אין מספר וא"כ הלא כמשתגע ואין אתו יודע עד מה כי בודאי יש כמה אמצעות בהתלבשות האוירים ולכן האמת נעדרת להשען על בינתו. וכלפי דברינו הנאמרים בארתי מה שהשיב ירמיה הנביא להקב"ה ואמר אהה יהו"ה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי ויאמר אל תאמר כי נער אנכי כי אל כל אשר אשלחך תלך ואל כל אשר אצוך תדבר ולכאורה אינו מובן השאלה והתשובה הוא אמר לא ידעתי דבר והשיב לו הקב"ה אל כל אשר אשלחך תלך מה זה תשובה ויובן ע"פ הנזכר כאשר באה הנבואה מפי עליון בהעטפת כמה אוירים עד שיפעיל בנביא להשתגע והיה הנבואה כאש בוערה בפי הנביא והוכרח להוציא דיבור בלא דעת עד שהנביא בעצמו לא ידע מה שאומר וידבר ולזה מאנה נפשו של ירמיה בנבואתו ופי' שיחתו לפני הקב"ה ואמר אהה אדני ה' הנה אתה מכריח אותי בשליחות מה לא ידעתי דבר כלומר מה שאני בעצמי לא ידעתי מוכרח לדבר כמו המשתגע ונבער מדעת ובאמת הכל בחכמה עשה הקב"ה ולא גלה סודו אל עבדיו הנביאים בכדי שישוו אצלם כל בחינת הדיבורים ואפי' דברי ריבות וקטטות וכמו אכזר נחשבו לומר להם ככה כי מדתם רחמנות ולא דינים ואם ידעו איכות דיבוריהם יכבשו ויעצרו במילין לבלתי הוציאו דיבורים רק רחמנות ולא אכזריות לכן נתחכם ה' בהם והעלים מהם איכות הדברים שלא ידעו בעצמם מה יאמרו ומה ידברו. ומעתה תשכיל לדעת תשובתו יתברך לירמיה ויאמר אל תאמר נער אנכי כי אל כל אשר אשלחך כו' ירצה כל בחי' השליחות שאני משלחך בין דין ובין רחמים תאמר להם לישראל ואם כן תרצה למאן בשליחות דברי דינים וריבות לזה מנעתי ממך בחי' הדעת את דיבורך ואפי' דיבורים שלא ידעת בעצמך מוכרח אתה לדבר כלל הדברים שאנו מצינו אפי' נביאים אבות העולם נעלם מהם אמיתיות הדברים מה שבא להם בנבואה מפי עליון ואיך ימלא פי אדם החלש ברעיונו ובודאי לא הפך החומר לצורה ופרטי רעיוניו באים אליו בהתעטפות האוירים עד אין מספר ועכ"ז מדמה בנפשו כאלו עומד בסוד ה' ורעיוניו אמת ויציב. ואני בארתי מה דאי' במאמרם השכים ונפל פסוק לתוך פיו הרי זה נבואה קטנה ולכאורה יש לתמוה כי ע"פ האמת גם זה אינו ראיה להיות שנפל לו איזה פסוק בהשכימו טרם לימודו מסתמא נבואה נזרקה בפיו כי עינינו רואות והחוש מעיד על זה לפעמים בחלום ידבר איזה פסוק ואחר שמשכים זכור יזכרנו וא"כ אין כאן נבואה וגם כשיתבונן האדם על ענין חלומותיו נפשו יודעת מאוד שלפעמים רעיוניו ומחשבותיו מכמה ימים עתה על משכבו סליקו ואם נפשך לדעת הסיבה הגורם ככה דע לך כמו מהות הדבור בהקיץ המחשבה מתלבשת ומתעטפת בכלים הן המה ה' מוצאות הפה ולא נשמע הדבור כ"מ באמצעות הכלים המלבשים את המחשבה והקול ככה. הענין בחלום אינו נגמר שלימות החלום כ"א באמצעות בחי' כלים המעטפים את המחשבה וכל זמן שלא נגמרו אזי רעיונותיו המה ערומים ושבע ילין בל יפקד החלום בסיבת העדרת הכנת הכלים ואימתי שהקר' גמר הכנת כלי המחשבה אזי בחלום ידבר ומעתה איך יכול האדם לדעת איזהו נבואה קטנה. אך הכוונה ע"ד ששמעתי מהמגיד זללה"ה שביאר כוונתם במלת השכים הכוונה השכים לקדמת המחשבה כי בכל אדם יש קדמת השכל הגורם לו זאת המחשבה ובחינתה מעול' ביתרון שאת ויתרון אור מבחי' המחשבה ואין אדם זוכה לקדמת השכל כ"א בהפכו חומרו לצורה ומפשט א"ע מגשמיות כאלו אינו בזה העולם ומקושר בפנימיות מחשבתו לרוממות אלהות עד שאינו מרגיש מעצמו כלום וכולי האי ואולי יכול לבא בהשכמה לקדמות השכל וזהו כוונתם השכים ונפל פסוק לתוך פיו פירוש שהשכים לקדמת השכל ומוסב אפי' בבוקר וערב וצהרים מתי שזוכה למדריגה מעול' להשכים לקדימת השכל בהפשט א"ע מגשמיות ושם נפל לו איזה פסוק לתוך פיו ידע נאמנה הרי זה נבואה קטנה ובאמת צריך לזה הרבה הבחנת הדעת ופלס מאזני שכלו במשקל ובמדה ועיין מה שבארנו בדרוש ר"ה מה דאיתא משכימים לסליחות על דרך האמור והנה מי שחלק לו אלהים בבינה וכבר עמד במעלה הגבוהה והמעולה להפוך חומרו לצורה ולפשוט א"ע מגשמיות לו נאה ויאה להשען על בינתו ומחשבותיו לפעול איזה פעולה בעולם הצורך לערך העת והזמן לשלול זולתו הנבער מדעת והכרתו חלש' חומרו עבה וגם אומר לו להשען על בינתו כי בוודאי שקר בפיו דברי היתול וכזבים ואוי לאותה בושה חכמים המה בעיניהם ושטותם מכסה פניהם ומי יתן והיה לבבם זה להם להטות אוזן לשמוע מה שכתוב עם הספר איך לעבוד עבודתו ית' באמת וכמו שבארנו פ"ה דרשו מעל ספר ה' כלו מספר ממש הכתובה וחקוקה לפניהם צירופים קדושים מה שגבלו הראשונים שנאמנה את אל רוחם והלוכם בתום וקבעו צרופי תורתם בקבע ואל תלכו מדרך אתם כ"א עשות כמעשיהם ואז כל אויביך ישלימו לך לבלתי עשות מריבה עמך כמו שזכרנו למעלה מי שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו ואם לאו אזי יתמלאו פני תבל ערים השונאים אותו על העדר מעשהו להכניס בפרטי עובדותיו הארה וחיות בהנבראים כולם להעלות אותיות הגבול למרום שבתם וכאשר כבר זכרנו פ"ה השם גבולך שלום וחלב חטים ישביעך תוכן הדברים כלפי כל אדם נאמנים השם אותיות גבולך היינו אותיות שבמדריגות הנמוכה מאכילה ושתיה ושאר תענוגות בני אדם שהם גבול הקדושה והתחלת החיצונים כי אין אדם בועט באדונו כ"א מרוב אכילה ושתיה והם נקראים מים התחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא ועושים מריבה כלפי מעלה והן הם המחשבות זרות הבאים בתוך התפלה לערבב מחשבתו ורוצים עליה ע"י נענועות האותיות של תורה ותפלה לאפוקי השם גבולך שלום כלומר אותיות הגבול עושה שלום בהם לבלתי עשה מריבה כלפי מעלה אזי תועלתו גדולה ומבטיחו הכתוב חלב חטים ישביעך כלומר המובחר שבאותיות בגשתו אל התורה ותפלה שהמה נקראו חטים גי' ך"ב אותיות ישביעך להוציא דיבור בשלימות בלי שום טרחא לדחות מחשבות מעורבות מאותיות הגבול כיון ששלום יעשה להם ולא יעשה צירופים בחיצונים ואיש אשר אלה לו יתכן לו באמת להשכים לקדמת השכל ללמוד ולהתפלל כראוי אמנם אמר יאמר העובד את ה' להחזיק טובה לעצמו להתפאר שנאה אומר ונאה מתפלל וחכמתו עומדת לו להשיג כ"ז ידע נאמנה הכל מאת ה' היתה זאת כי הוא הנותן לו שכל וכח המחבר לעשות צירופים בתורה ותפלה ואל יתהלל החכם בחכמתו של הבורא ב"ה וגבור בגבורתו של הקב"ה. ועתה נחזור לענין ואמרת אליהם בהרימכם את חלבו ממנו ירצה להבינם טוב טעם ודעת אפילו כשנזדמן לפעמים להתפלל כראוי ונכון או לעשות צירופים בתורה נאים ויפים זה נקרא בהרימכם א"ת מורה כללות הא"ב חלבו היינו חלב חטים הטובים שבאותיות כנזכר אל תפארו אחריכם לתלות בכם ומורה הכ' באצבע את חלבו ממנו מוסב על הקב"ה ממנו בא לכם השכל והמדע לצרף צירופים טובים הוא הנותן שכל והתעוררות אמנם מגודל טובו וחסדיו העודפות על בני אדם גמר אומר הכתוב עכ"ז ונחשב ללוים אל הצדיקים הנלוים אליו ית' באמת בפרטי תנועות איבריהם מעלה עליהם כתבואות גורן וכתבואת יק"ב כלומר כאלו צירופי אותיותיהם נובעים מגרונם בלי עזר אלוה ומלת יק"ב נוטריק"ון י"חוד ק"דושה ב"רכה כאלו כל הקדושה והברכה ובחי' היחודים שגורמים בעולמות עליונים משלהם נתנו לו ית' ובאמת הכל משלו נתנו לו ית' ועכ"ז ונחשב ללוים כאלו הוא מתבואת גרונם ממש ויק"ב חכמתם עמדה להם כי לה' החסד ומשלם לאיש גמול תשלומו כמעשהו ממש. ורומז הכתוב אח"ז אימת נחשב ללוים ככה בתנאי הקודם למעשה: