מוסר על במדבר כז:ה

ותעמודנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה (במדבר כז, ב). איתא בזוהר פרשת בלק (רה, ב) ביאור הענין, דבנות צלפחד דאמרו אבינו מת במדבר, וכי אחרים לא מתו במדבר. אלא רבים חולקים בזה. יש אומרים, שמקושש עצים היה, שנאמר (במדבר כז, ג) כי בחטאו מת. ויש אומרים, אחד מהמעפילים היה. אבל הטענה שהיו טוענים בנות צלפחד שהיה מת במדבר שהוא היה אב לבית יוסף. ולפי שלא היה חכם בתורה כראוי, לא היה נשיא לשבטו, אף על פי שהיה אב לבית יוסף. והוא לא שמר פיו ודיבורו לפני משה, ועליו נאמר (שם כא, ו) וימת עם רב מישראל. מאי וימת עם רב, וימותו הוה ליה למימר. אלא הוא קאי על צלפחד שהיה עם, רצה לומר איש מעמי הארץ ולא חכם בתורה. והיינו עם רב, שלא ידע בתורה והוה רב במשפחה, רב על זרע יוסף מבני מנשה. ולפי שחטא במדבר, רוצה לומר בדיבור ממש, חשבו שמשה נוטר שנאה, ולכן קרבו עם משה לאלעזר וכל הנשיאים וכל ראשי האבות, ולא דברו עם משה אלא לפניהם. מכאן מי שחושש וירא מהדיינים, יוסיף דיינים עליהם ויצא הדין לאמתו. והם לא ידעו שמשה היה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה, ולא היו צריכין לירא מפניו. כיון שראה משה כך, מיד פירש עצמו מהדין ההוא. זהו שאמר הכתוב (שם כז, ה), ויקרב משה את משפטן לפני ה'. ענותנותו של משה הקריב את משפטן לפני ה', ודיינים אחרים שהם בענין זה שניתוסף עליהם דיינים ונחשדים על הדין לבעל דין ההוא ואינם פורשים את עצמן מהדין ההוא, אזי אותן דיינים נקראים עזי פנים אין בהם ענווה כלל. אשרי חלקו של משה:

כתוב בתורה, השכלת הנפש, כי ה' אלקיכם אלקי האלקים וגו' הוא עילת העילות, ואין דרך להשיגו רק אנו משיגים מצד פעולותיו דהיינו האל הגדול הגבור והנורא כמפורש אצלי במקום אחר בענין אנשי כנסת הגדולה וכו' (עי' יומא סט, ב). וזכר זה הוא מצד מעלות הענוה לידע עד היכן גבול ההשגה. וגם נרמז מ"ש למעלה, כי העניו יודע רבונו. וזהו כי ה' אלקיכם וגו' אשר לא ישא פנים רומז ג"כ למעלות הענוה, והוא כמו שאמרו רז"ל בפסחים (סו, ב), א"ר יודא אמר רב, כל המתיהר, אם נביא הוא נבואתו מסתלקת, אם חכם הוא חכמתו מסתלקת כו'. וכן אמרו במדרש (ילקוט איוב ט, ז), האומר לחרס ולא יזרח. וכן אתה מוצא בגדול הנביאים, לפי שאמר (דברים א, יז) והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי, א"ל הקב"ה, חייך שאפילו דין שהנשים יודעים אינך יודע, שנאמר (במדבר כז, ה) ויקרב משה את משפטן לפני ה', עד כאן. וזהו אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד:

ואף אם הדיין יודע בעצמו ששני בעלי דינין שווין בעיניו, רק מבין שבעל דין אחד חושדו שמקריב דעתיה להשני ביותר ימנע את עצמו מלישב בדין. מי לנו גדול ממשה רבינו ע"ה ואמר הזוהר בפרשת פנחס (ח"ג רה, ב) על (במדבר כז, ה) ויקרב משה את משפטן לפני ה' כי משה רבינו ע"ה הבין בדברי בנות צלפחד שחושדין את משה איך שיש לו איזה נטירה בלב על צלפחד, על כן ויקרב את משפטן לפני הש"י, עיין שם: