וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃
שני לוחות הברית
אל יקל בעיניך מה שקורא ק"ש ומתפלל עם הצבור, כי יש סמך למנהגם שהתירו בשעת הדחק אף שמקדימין הרבה. ויש להביא ראיה מיעקב אבינו, ויפגע במקום (בראשית כח, יא), תיקן תפילת ערבית והתפלל והיה עוד היום גדול, כי בפתע פתאום בא השמש שקעה החמה, אמר הקב"ה, צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה (סנהדרין צה, ב). ואין לומר שיעקב אבינו ע"ה התפלל אבל לא קרא קריאת שמע עד הלילה, זה אינו, דכבר פסקו הפוסקים (עי' רמב"ם הל' תפלה ז, יח. ושו"ע או"ח רלו, ב) כר' יוחנן לסמוך גאולה לתפילה אפי' של ערבית, ולא כרבי יהושע בן לוי דאמר תפלה באמצע תקנום (ברכות ד, ב). וזה לשון התוספות בפרק תפלת השחר (ברכות כו, ב), יעקב תיקן תפילת ערבית, תימה, דאמר בפרק גיד הנשה (חולין צא, ב) וילך חרנה (בראשית כח, י), כי מטא לחרן בעי למיהדר, אמר, אפשר שעברתי במקום כו'. אלמא דהתם מוכח דהתפלל ערבית ביום, מאחר שהתפלל כבר והוה דעתיה למיהדר, וקשה למתניתין מפ"ק דקאמר שאינו זמן תפלה עד צאת הכוכבים. ולפי מה שפירשנו דקיימא לן כר' יהודה דאמר עד פלג המנחה, ניחא, ויפה מנהג שלנו, דאדרבה טוב להתפלל מבעוד יום קצת, עכ"ל:
שני לוחות הברית
נודע כי י"ב שבטי י"ה הם נגד י"ב צרופי שם הויה כמבואר בזוהר וכמו שכתבתי בפרשת ויצא (תו"א ד"ה כלל הענין), כי מדתו תפארת שם ידו"ד. ואלה תולדות יעקב יוסף, והיה זיו איקונין של יוסף דומה ליעקב (ב"ר פד, ח). ואלה תולדות יעקב יוסף, דכל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף כו' (שם ו):
שני לוחות הברית
עוד צריך להבין למה המדרש בקצת מקומות עושה דרשה על פסוק א' ודורש תיבה א' ומדלג תיבה א' ודורש השאר ואח"כ חוזר ודורש כל הפסוק פ' ויקרא פ' חמישית. עוד צריך להבין למה המדרש בקצת מקומות אינו אומר ר' פלוני פתח או זש"ה או הה"ר או כתוב או כתיב כמנהגן אלא מביא הפסוק ואח"כ אמר ר' פלוני אומר ודורש על הפ' פרשת נשא פ' שמיטה פסוק איש או אשה כי יעשו וגו'. עוד צ"ל פ' נשא פ' י"ד שאמר המדרש אמר ר' יודא בן נקרה י"ג דברות נאמרו בתורה למשה ולאהרן וכנגדן נאמר י"ג מיעוטין ללמדך שלא לאהרן נאמר אלא למשה שיאמר לאהרן וכאלו הן וכו' ר' יוסי הגלילי אומר בג' מקומות נאמר בתורה דיבור למשה ומעט את אהרן. בארץ מצרים ובהר סיני ובאהל מועד וכו'. וצ"ל שאינו חולק ר' יוסי הגלילי עם ר' יודה בן נקרה כי בכלל הג' יש הי"ג למנין וזכרוני שזה הלשון קריתי בספרי. עוד צריך להבין למה המדרש בקצת מקומות אומ' ד"ע על פ' א' ועשה בו דרשה ולא על הפ' הא' ולא שייך ד"א אם לא אמר שום דבר קודם בפ' וכו' שיר השירים על פסוק אני חבצלת השרון הוא שאמר דור ברוח הקודש גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע שבטך ומשענתך המה ינחמוני וגו'. עוד צריך להבין מה הפרש יש כשאומר המדרש כדאתמר לכשאומר בדקאמר וכו' עוד צריך להבין כששואל המדרש מה ראה מה ר"ל מה ראה כמו במגלת אבתר מה ראתה שתבוא למלוך על קכ"ז מדינה. והגרסה האמתי' הוא ראתה ולא זכתה עוד על פסוק ויפקד המלך פקידים מה ראה וכו' עוד צריך להבין למה המדרש בקצת מקומות אמר חכם א' פתיחה על פ' א' ועושה בו דרשה ופ' הפרש' אינו גורס בו כלום כמו בפרשת ויצא ר' אבא פתח בית והון נחלת אבות וגו' ואינו דורש שום דבר בפסוק ויצא יעקב וגו'. עוד צ"ל כשהמדרש מביא משל והדבר נמצא מובן בלי משל משל למה. ועוד כשמביא ב' או ג' משלים צ"ל זה ר' פלוני מה קשה ליה במשל של ראשון וכן הג' בשני וכו'. ועוד צריך להבין כשאמר המדרש יכול כך וכך ת"ל כך וכך יכול עד מגן ת"ל על רוב פשעיה. ואני אומר במאמר כנלע"ד שחז"ל מקשים יכול על מגן ת"ל על רוב פשטיה הוקשה לרז"ל בכתוב שאמר על רוב פשעיה וכי לקתה מדת הדין שהקב"ה ישלם להם כפלים מפשעיהם עד שהוצרך לומר על רוב פשעיה אלא שרז"ל הרגישו בפסוק שתיבות על רוב פשעיה אין הכרע אם חוזרת למעלה או למטה לעולליה הלכו שבי לפני צר לזה באו ז"ל ואמרו החלוקה השניה לא יש בה עונש ת"ל על רוב פשעיה דקאי אעולליה הלכו שבי וגו'. עוד צריך להבין למה המדרש בקצת מקומות כשאומר ד"מ אומר ד"א אפרים מעוז ראשי הכתוב מדבר בכך וכך או אומר מדבר ואינו אומר הכתוב וכו' או למה אינו אומר ד"א זה כך וזה כך כמו שאומר הרבה פעמים. עוד צריך להבין במדרש אומר וכי זה הדבר הוא כך אינו אלא כך עוד יש וכי יש לו משועות אחר כמו דרך משל במדרש וכי זה הדבר שאתה אומר אינו דבר המאור כמו פרשת ויחי פ' צ"ט בן פורת יוסף וכי פורת הוא לית יוסף דצריך להגיה הגירס' כאשר אתי הגרס' הנכונה בספרי הגדולים ז"ל וכי פורת ליה יוסף הוא לא אלא מהו בן פורת שע"י פרות נתגדל. ונראה לע"ד דקשה לבעל המדרש בזאת הברכה שברך יעקב ליוסף בן פורת יוסף כי פורת הוא מלשון פרו ורבו שהוא לשון תוספות וא"כ מה הברכה מורה יותר מן השם שהוא יוסף וז"ש המדרש וכי פורת ליה יוסף הוא ר"ל היינו מה שמורה שם יוסף היינו מה שמורה פורת ותירץ אלא מהו בן פורת שע"י פרות נתגדל ונתבחטתי כל ימי לתת קשר למ"ש המדרש בנאיו אתהלך לפני ה' בארצות החיים ויש קצת ספרים דלית בהו בנאיו בדפוס מתנות כהונה והגירס הנכונה היא בנאיו כמו שראיתי בספרי גדולים ז"ל ונראה לע"ד שיובן עם מה שארז"ל ובפרט בס' הזוהר על פ' אמותת הפעם אחרי ראותי את פניך כמו ששמעתי הפשט שם מפי האר"י ז"ל כי ידוע הוא מדרז"ל כי אחר הוא סמוך ואחרי הוא מיפלג ויעקב אבינו כשנסתכל בדיוקנו של יוסף וראה שהיה עומד בצדקו ושלא היה צריך יעקב לחזור בגלגול לקיים י"ב שבטים כמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק עלי היה כלנה וכמו שהרמז מובן מדברי אונקלוס ז"ש לו אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי כי הרשעים בחייהם קרואים מתים וידוע הוא מה שאז"ל על ויוסף היה במצרים כי הכוונה אע"פ שעלה במעלה ובגדולה עם כל זה היה בצדקו וזהו שאז"ל שאמר יעקב בנאיו שאף על פי שעלה במעלה עכ"ז מובטח אני שאתהלך לפני ה' בארצות החיים או יהיה בארצות החיים כמו שאמרו חכמי האמת בזוהר דפוס סאלוניק"י שארצות הוא מלשון רצון וידוע הוא לאשר עמדו בסוד ה' כי גדולי עולם היו מתחננים לפני הקב"ה שלא ישובו עוד לזאת המלבוש החומרי וז"ש יעקב אתהלך לפני ה' בארצות החיים ר"ל ברצון אותם שהם נקראים חיים בחייהם ובמותם לא נפרדו וכו' ועזר י"ל שהמדרש עושה לפעמים מ"ס בתחלת הפסוק מ"ם חסרה כמו בפרשת ויחי פר' ג"ח מאל אביך ויעזרך מי עשה כן מאל אביך והוקשה להם ז"ל כי תיבת מ"ם מיותרת שלא היה לו לומר אלא אל אביך ויעזרך וגו' ואומר המדרש סמוך לזה המאמר על פסוק ברכות שמים מעל זו אזכרות שבבעל וראישתי אחד מן האחרונים ז"ל שפירש אזכרות שם מקום שבבעל ר"ל שהם במקום גבוה ולא יתחוורו דבריו בעיני עד שזכני האל וראיתי מדרש אבכי' מכתיבת יד במצרים כי ירבעם בן נבט היה מוחק שמות ההויה וכותב במקומם שמות הבעל וזהו ומעל הוא מלשון ומעלה בו מעל ומשפירש שם מקום או שזה במקום גבוה הטעה אותו המשך המאמר עוד צריך להבין בכל מקום שאומר הפסוק דרך משל לססתי ברכבי פרעה וגו' אומר דרש ר' פפייס פתח או הה"ד שלא בלשון דרש צ"ל בכל מקום שאומר מדרש מהו הכונה שלא עשו כמו שהוא הנהוג בכל מקום עוד צריך להבין בכל מקום שאומר הפסוק בתחלה ואומר ר' פלוני פתר קריי' בכך וכך ואין דרך המדרש לומר רבי פלוני פתר קרא כך וכך אלא לאחר שקדמוהו אחדים בפירושים אחרים על הפסוק והוא אומר פירוש הפסוק היא כך וכך עוד צריך להבין כשאומר בפסוק ר"מ על פסוק דודי חמק עבר נתחטא ונתמל' עלי עברה נפשי יצאה בדיבורו של כורש וכו' צריך להבין איך מתיישב בחמק נתחטא ואיך יובן מחמק ונתחט' ולהבין המאמר שהוא קשה ההבנה עוד צריך להבין היטב כשתמצא מאמר אחד במדרש תמצא המאמר עצמו בגמרא בסגנון אחר אומר בקצת שנוי או חסר או יתיר צריך המעיין לבקש מקום מבואר של המאמר וכל המפרשים הנמצאים עמנו היום ולהשתדל לסלק איזה טעות אם יש בגירסת המדרש ולקיימה כי היא הקדומה ושנוי הגרסאות בהמדרש לגמרא רבו כמו רבו וכמעט בהרבה מאמרים הנמצאים בגמרא ובמדרש וכל מי שלא יראה דברי המדרש במקומם לא ירד לעמקן של דברים או ישבש דברי הגמרא או דברי רש"ל ז"ל וזה כפי הסברא או כפי המפורסם פוק חזי חד מרבות' בתראי שכתב בספרו בפירוש לדברי רש"י ותוספות ז"ל כתב במסכת סנהדרין פרק חלק על משנת ג' מלכים וד' הדיוטות אין להם חלק לעוה"ב אמרו בגמרא ועוד רצו למנות אחד בא דיוקנו של אביו ונשתטחה לפניהם ולא השגיחו עליה עד חזית איש מהיר במלאכתו וגו' ופרש"י ז"ל לפני מלכים יתיצב בג"ע וכו' בל יתיצב לפני חשוכים בגיהנם בתמיה כך פרש"י ז"ל והרב הנזכר עשה התמיהה של רש"י ז"ל טעות ומי שיראה דברי המדרש בפרשת נשא פי"ד יראה איך דברי רש"י ז"ל הם אמת ויציב ורש"י ז"ל ראה דברי המדרש וכתב מה שכתב וכו' עוד תמצא בפרשת תרומה פרשת ל"ה על פסוק נער חית קנה וגו' ואומר לעיל מזה שלעתיד לבא כל האומות עתידין להביא דורון כו' עוד תמצא במדרש מאמר אחד ואומר ר' פלוני אומר ובמדרש אחר תמצא המאמר בשינוי הגרסא כנזכר ובשינוי הסימן ובשינוי שמות החכמים אחרים וזה הרבה עד כאן לשונו: