מוסר על ויקרא ח:לג

ויהי ביום השמיני, במדרש רבות (יא, ד), חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה. טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה (תקרא) [שלחה] נערותיה (משלי ט, א-ג). ר' אבא בר כהנא פתר קריא באהל מועד, חכמות בנתה ביתה, זה בצלאל ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה וגו' (שמות לא, ג). חצבה עמודיה שבעה, אלו ז' ימי מילואים הה"ד (ויקרא ח, לג) כי שבעת ימים ימלא את ידכם. טבחה טבחה, אלו הקרבנות. מסכה יינה, אלו הנסכים. אף ערכה שלחנה, זה סידור לחם הפנים. שלחה נערותיה, זה משה הה"ד (שם ט, א) ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו וגו', עד כאן לשונו:

חצבה עמודיה שבעה, אלו ז' ימי מלואים הדא הוא דכתיב (ויקרא ח, לג ) כי שבעת ימים וגו', בכל מקום דאיתא במדרש הדא הוא דכתיב רוצה לתרץ קושיא בפסוק. וזה כי קשה ליה דמסתמא המלואים דמשכן הוא ציור עולם נגד ימי בראשית שהם ג"כ מילואים החינוך מהקב"ה שאמר יתברך (בראשית א, כד) תוצא הארץ, תדשא הארץ (שם יא), ישרצו המים כו' (שם כ) ואח"כ הוציאו מעצמם, מזריע זרע (שם יא) וכן מוליד בדומה. א"כ היה ראוי להיות ימי מילואים, ואח"כ ביום ז' לקרוא לאהרן. על זה אמר חצבה עמודיה שבעה כו', כבר כתבתי למעלה בשם גנת אגוז כי עבודת האש במקדש ביום שבת אדרבה מורה אחידוש העולם וגם אהתמדתו באופן שאז הם שבעה עמודיה, כי ממה שפירש מתחילה צירף ב' חכמות לחכמה א', דהיינו קשר עליונים בתחתונים סוד אש שלמעלה על שלמטה. וכשתבין סוד האש שנאסר לנו והותר למקדש, אז תבין ששבעה עמודיהם והדא הוא דכתיב כי שבעת ימים ימלא את ידכם, ונגד זה האדם יקיים (שמות כה, ח) ושכנתי בתוכם יאיר כאור שבעת ימים:

ועתה נבאר ענין אהרן שהוא תיקון אדם. כבר כתבנו שתכלית העולם היה בעבור האדם, וכשחטא קלקל את עצמו ואת כל העולם, והיה הכל ראוי לחזור לתיקונו במתן תורה אך שחזרו וקלקלו בעגל. אחר כך חזר קצת לתיקון דהיינו ע"י המשכן שהוא ציור העולמות ומורה כבריאה חדשה. ואדם שנתרחק אזי במקומו אהרן נתקרב ונעשו בגדי קודש לאהרן ובניו במקום כתנות עור שגרם אדם הראשון חלף כתנות אור, וכן כתיב (שמות כח, י) ולבני אהרן תעשה כתנות, וכתיב (ויקרא ח, לג) כי שבעת ימים ימלא את ידכם, ולא כתיב בשבעת, אלא הכוונה למלאות הפגם של שבעת ימי בראשית: