וַיְדַבֵּ֨ר אַהֲרֹ֜ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן הַ֠יּוֹם הִקְרִ֨יבוּ אֶת־חַטָּאתָ֤ם וְאֶת־עֹֽלָתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַתִּקְרֶ֥אנָה אֹתִ֖י כָּאֵ֑לֶּה וְאָכַ֤לְתִּי חַטָּאת֙ הַיּ֔וֹם הַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃
שני לוחות הברית
הייטב בעיני ה' (ויקרא י, יט). קשה עיקר חסר מהספר, שסתם אהרן את דבריו ולא פירש לו אם שמעת בקדשי דורות, הלא דבר זה היה נעלם ממשה רבינו ע"ה. וי"ל דדבר זה היה נקל בעיני משה רבינו ע"ה לידע החילוק שבין דורות לשעה, רק מכח שבא לכלל כעס בא לכלל טעות (ספרי מטות ה,) כי תכף ויקצוף משה כו'. אח"כ כשדיבר אהרן עם משה בנחת ונסתלק הכעס ואמר הייטב כו', אז שב הידיעה מאליה למשה רבינו ע"ה. ראה עד היכן כח של הכעס. על כן יהא האדם תמיד ברצון: