בֶּן־אָדָ֡ם אֱמֹר֩ לִנְגִ֨יד צֹ֜ר כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֗ה יַ֣עַן גָּבַ֤הּ לִבְּךָ֙ וַתֹּ֙אמֶר֙ אֵ֣ל אָ֔נִי מוֹשַׁ֧ב אֱלֹהִ֛ים יָשַׁ֖בְתִּי בְּלֵ֣ב יַמִּ֑ים וְאַתָּ֤ה אָדָם֙ וְֽלֹא־אֵ֔ל וַתִּתֵּ֥ן לִבְּךָ֖ כְּלֵ֥ב אֱלֹהִֽים׃
שני לוחות הברית
והיה עקב תשמעון (דברים ז, יב). מה כתיב למעלה מפרשה זו (שם ז), לא מרובכם מכל העמים חשק יי' בכם כי אתם המעט. במסכת חולין פרק כיסוי הדם (פט, א), דרש רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, מאי דכתיב לא מרובכם מכל העמים חשק יי' בכם וגו', אמר להם הקב"ה לישראל, חושקני בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה, אתם ממעטין עצמיכם לפני. נתתי גדולה לאברהם, אמר לפני (בראשית יח, כז) אנכי עפר ואפר. למשה ולאהרן, אמרו (שמות טז, ז) ונחנו מה. לדוד, אמר (תהלים כב, ז) ואנכי תולעת ולא איש. אבל אומות העולם אינן כן. נתתי גדולה לנמרוד, אמר (בראשית יא, ד) הבה נבנה לנו עיר. לפרעה, אמר (שמות ה, ב) מי יי'. לסנחריב, אמר (מל"ב יח, לה) מי בכל ארצות וגו'. לנבוכדנצר, אמר (ישעיה יד, יד) אעלה על במתי עב. לחירם מלך צור, אמר (יחזקאל כח, ב) מושב אלהים ישבתי בלב ימים. אמר רבא ואיתימא רבי יוחנן, גדול שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם. דאלו באברהם כתיב ואנכי עפר ואפר, ואלו במשה ואהרן כתיב ונחנו מה. ואמר רבא ואיתימא רבי יוחנן, אין העולם מתקיים אלא בשביל משה ואהרן. כתיב הכא ונחנו מה, וכתיב התם (איוב כו, ז) תולה ארץ על בלימה. אמר רבי אילעי, אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, שנאמר תולה ארץ על בלימה. רבי אבהו אומר, מי שמשים עצמו כמי שאינו, שנאמר (דברים לג, כז) ומתחת זרועות עולם. אמר רבי יצחק, מאי דכתיב (תהלים נח, ב) האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפוטו בני אדם, מה אומנותו של אדם בעולם הזה, ישים עצמו כאלם. יכול אף לדברי תורה, תלמוד לומר צדק תדברון. יכול יגיס דעתו, תלמוד לומר מישרים תשפטו בני אדם: