וְרֵאשִׁית֩ כָּל־בִּכּ֨וּרֵי כֹ֜ל וְכָל־תְּר֣וּמַת כֹּ֗ל מִכֹּל֙ תְּרוּמ֣וֹתֵיכֶ֔ם לַכֹּהֲנִ֖ים יִֽהְיֶ֑ה וְרֵאשִׁ֤ית עֲרִסֽוֹתֵיכֶם֙ תִּתְּנ֣וּ לַכֹּהֵ֔ן לְהָנִ֥יחַ בְּרָכָ֖ה אֶל־בֵּיתֶֽךָ׃
שני לוחות הברית
והנה אלה שני המצות נקראים ראשית. בחלה כתיב (במדבר טו, כ) ראשית עריסותיכם, ובבראשית רבה (א, ד) אמרו בראשית בשביל חלה כו' שנאמר ראשית עריסותיכם. ועל פי הסוד כתב הרקנאט"י וזה לשונו, מראשית עריסותיכם תתנו תרומה לה' לדורותיכם, כבר רמזתי לה כי החלה היא מצוה יתירה בעיסה תרמוז לכנסת ישראל הנקרא ראשית לעולם הנפרדים. ובהכנסה בתנור הבוער באש להבה צריך להפריש חלה ממנה שלא תהיה מדת הדין קשה. וזהו מאמרם בראשית, בזכות חלה, שנאמר ראשית עריסותיכם. ומשם הברכה נאצלת בעולם, שנאמר (יחזקאל מד, ל) וראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך, עד כאן לשונו:
מנורת המאור
וגרסי' במ' יבמות בפרק הבא על יבמתו, א"ר יוסי לאליהו, כתי' (בראשית ב, יח) לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, במה עוזרתו. אמ' לו, אדם מביא חטים, חטים כוסס, פשתן, פשתן לובש, לא נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו. ועוד גרסי' בפרק הבא על יבמתו מי שאין לו אשה, שרוי בלא טוב, בלא עזר, בלא שמחה, בלא כפרה, בלא ברכה, בלא שלום, בלא חיים. בלא טוב, דכתיב (בראשית ב, יח) לא טוב היות האדם לבדו. בלא עזר, דכתי' (בראשית ב, יח) אעשה לו עזר כנגדו. בלא שמחה, דכתיב (דברים יד, כו) ושמחת אתה וביתך. בלא כפרה, דכתיב (ויקרא טז, ו) וכפר בעדו ובעד ביתו. בלא ברכה, דכתי' (יחזקאל מד, ל) להניח ברכה אל ביתך. בלא שלום, דכתי' (שמואל א כה, ו) ואתה שלום וביתך שלום. בלא חיים, דכתי' (קהלת ט, ט) ראה חיים עם אשה אשר אהבת. א"ר אלעזר, כל מי שאין לו אשה אינו אדם, שנא' (בראשית ה, ב) זכר ונקבה בראם [וגו'] ויקרא את שמם אדם.