מוסר על ישעיהו נה:א

וְאִיתָא בְּסִפְרִי פָּרָשַׁת עֵקֶב (משלי ה' ט"ז): "יָפוּצוּ מַעַיְנֹתֶיךָ חוּצָה". נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְמַיִם. מַה מַּיִם חַיִּים לָעוֹלָם, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה חַיִּים לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד' כ"ב): "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא", וּמַה מַּיִם מַעֲלִים אֶת הַטָּמֵא מִטֻּמְאָתוֹ, כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה מַעֲלִים אֶת הָאָדָם מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים י"ט י'): "יִרְאַת ה' טְהוֹרָה". [וּמִמֵּילָא כְּשֵׁם שֶׁמַּיִם מְטַהֲרִים אֶת הָאָדָם, אַף שֶׁהַטֻּמְאָה מִתְפַּשֶּׁטֶת בְּכָל אֵיבָרָיו, כֵּן הַתּוֹרָה מְטַהֶרֶת אֶת הָאָדָם מִטֻּמְאַת עֲוֹנוֹתָיו, אֲפִלּוּ אִם נִתְפַּשְּׁטָה עָלָיו מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד רֹאשׁוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם נִטְהָר, עַד שֶׁיַּעֲלוּ הַמַּיִם עַל כָּל אֵיבָרָיו, וְלֹא תִּהְיֶה שׁוּם חֲצִיצָה בֵּין הָאֵיבָרִים לַמַּיִם, כֵּן צָרִיךְ שֶׁיְּשַׁעְבֵּד אֶת כָּל גּוּפוֹ וְאֵיבָרָיו בֶּאֱמֶת לְהַתּוֹרָה, וְלֹא תִּהְיֶה שׁוּם חֲצִיצָה, כְּמוֹ דִּכְתִיב (דברים ו' ו'): "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ' עַל לְבָבֶךָ"]. וּמַה מַּיִם מְשִׁיבִים נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה מְשִׁיבִים נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִדֶּרֶךְ רָעָה לְדֶרֶךְ טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים י"ט ח'): "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ". וּמַה מַּיִם חִנָּם לָעוֹלָם, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה חִנָּם לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נ"ה א'): "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם". אִי, מַה מַּיִם אֵין לָהֶם דָּמִים, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין לָהֶם דָּמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר (משלי ג' ט"ו): "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ".

גדולה תורה שבה הבדיל הב"ה את ישראל עמו ונחלתו מאומות העולם. כדגרסי' בואלה הדברים רבה והיה אם שמוע תשמע וגו', הה"ד לריח שמניך טובים וגו'. בחמשה דברים נמשלה תורה, במים, ביין, בדבש, בחלב, בשמן. במים מנין, דכתיב הוי כל צמא לכו למים. ביין מנין, דכתי' (משלי ט, ה) ושתו ביין מסכתי. בדבש וחלב מנין, דכתי' (שיר השירים ד, יא) דבש וחלב תחת לשונך. בשמן מנין, דכתי' (שיר השירים א, ג) שמן תורק שמך, מה השמן תחלתו מר וסופו מתוק, כן הם דברי תורה, אדם מצטער בהם תחלה ועושה בהן אחרית טובה, שנא' (איוב ח, ז) והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד. [מה השמן חיים לעולם, אף דברי תורה חיים לעולם]. מה השמן אורה לעולם אף דברי תורה [אורה] לעולם. מה השמן אינו יכול להתערב במשקין אחרים, אף ישראל אינן יכולין להתערב באומות העולם, שנא' (ויקרא כ, כו) ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. מה השמן הזה אפי' אתה נותן אותו בכמה משקין הוא עולה על כולם, כך הם ישראל עליונים על כל אומות העולם, שנא' (דברים כח, א) ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ. מה המים חנם לעולם, אף דברי תורה חנם לעולם. וגרסינן במדרש השכם התורה נמשלת ליין וחלב, שנא' (ישעיהו נה, א) לכו שברו ואכולו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב. היין יפה לזקנים וחלב לתינוקות. מה חלב זה מגדל את הקטן ומשעשעו, והיין נותן כח לזקן ועושה לו נחת רוח ומשיב את נפשו ומאיר את עיניו, אף דברי תורה נותנין כח למי שעוסק בהן ומאירין את עיניו ומשיבין את נפשו, שנא' (תהלים יט, ח) תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה' ברה מאירת עינים, יראת ה' טהורה עומדת לעד משפטי ה' אמת צדקו יחדו, הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים.

כל מי שיודע תורה חייב ללמדה לאחרים, ואפי' לשונאו חייב אדם ללמדה. כדגרסינן בבראשית רבה אם רעב שונאך האכילהו לחם, מלחמה של תורה, שנא' (משלי ט, ה) לכו לחמו בלחמי. ואם צמא השקהו מים, מימה של תורה, שנא' (ישעיהו נה, א) הוי כל צמא לכו למים.