מוסר על תהילים כ:ו

איש על דגלו וגומר (במדבר ב, ב). ברבות (ב, ב) גם בתנחומא (ב, י) הדא הוא דכתיב (תהלים כ, ו) נרננה בישועתך ובשם אלהינו נדגול, אמרו ישראל להקב"ה הרי אנו מרננים בישועתך, מה שעשית לנו בשמך נרננה בישועתך. (שמות יד, ל) ויושע יי ביום ההוא את ישראל. ויושע כתיב, כביכול ישראל נגאלים וכאלו הוא נגאל, ובשם אלהינו נדגול וגו' שקבע הקב"ה שמו בשמינו ועשה אותנו דגלים שנאמר איש על דגלו. חיבה גדולה חבבן הקב"ה שעשאם דגלים כמלאכי השרת כדי שיהיו ניכרין. ומנין שהוא אהבה לישראל, שכן שלמה אומר (שה"ש ב, ד) הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה, עכ"ל:

קשה מה שייכות לענין דגלים, למה שהזכיר לעיל מיניה. עוד קשה, מה זה כדי שיהיו ניכרים. עוד קשה, ומנין שהוא אהבה, כנראה כפל למה שאמר חבה גדולה עיין שם:

אחר כך (ב"ר ב, ג) דבר אחר, הביאני אל בית היין, בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים, שנאמר (תהלים סח, יח) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן, והיו כלם עשויין דגלים דגלים, שנאמר (שה"ש ה, י) דגול מרבבה. כיון שראו אותן ישראל שהם עשויים דגלים דגלים, התחילו מתאוים לדגלים אמרו הלואי כך אנו נעשים דגלים כאותן, לכך נאמר הביאני אל בית היין, זה סיני שנתנה בו התורה שנמשלה ביין, ושתו ביין מסכתי, הוי אל בית היין זה סיני. ודגלו עלי אהבה, אמרו אלולי הוא מגדיל עלי אהבה, וכן הוא אומר נרננה בישועתך וגו'. אמר להם הקב"ה, מה נתאויתם לעשות דגלים, חייכם שאני ממלא משאלותיכם, (תהלים כ, ו) ימלא יי' כל משאלותיך, מיד הודיע הקב"ה אותם לישראל ואמר למשה לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו, איש על דגלו באותות עד כאן לשונו. גם זה אומר דרשני. ומה ענין אהבה. עוד קשה, מה הוסיף מאמר זה מהראשון: