מוסר על תהילים עה:ה

והנה המיתה שבאה לעולם היתה על ידי חוה, כך אמרו במדרש (עי' ויק"ר כ, ב), אמרתי להוללים אל תהולו (תהלים עה, ה), לא כל השמח היום כו', ראתה אלישבע מה שלא ראתה כו'. תדע שהרי כו'. קשה למה אמר ראתה אלישבע למה תולה איך אלישבע ראתה גדולה, הלא אהרן ראה יותר כי הוא ראה את עצמו כהן גדול וראה את אחיו מלך והבנים מתייחסים אחרי האב כמו שנאמר (במדבר א, ב) למשפחותם לבית אבותם נמצא הוא קרוב יותר לבניו שהיו סגני כהונה. ויש מתרצים אשת חבר כחבר (שבועות ל, ב), נמצא ראתה בעצמה ובניה מתייחסים אחריה כמו שאמרו רז"ל (ב"ב קי, א) הנושא אשה יבדוק באחיה, וכן נאמר באהרן (שמות ו, כג) ויקח וגומר אחות נחשון. אמנם זה דוחק. עוד קשה במה שאמר המדרש תדע שהרי כו', מאי אולמא הך מהך הלא גם במעשה הוא מבואר:

אבל לפי מה שכתבנו שאהרן הוא בסוד אדם הראשון, לפי הנראה גם אלישבע בסוד חוה, וחוה חטאה בראיית העין (בראשית ג, ו) ותרא [האשה] כי טוב העץ למאכל, ומחמת זה התאוה לכבוד ומזה נמשך הקליפה שהנשים שחצניות (ירושלמי שבת ו, א). זהו שאמר ראתה אלישבע, כלומר אהרן לא ראה, עשה עצמו כאלו לא ראה כי לא התעורר את עצמו להכבוד, אמנם אלישבע ראתה. מה היה הסוף, שמתו שני בניה כמו שהיה הסוף של חוה. ועל כן אמר תדע שהרי כו', כלומר אם אתה רוצה להבין ענין זה צא והסתכל בבריאת עולם בענין אדם וחוה וחטאם ותמצא כל זה, כי אהרן בסוד אדם שנתרחק ונתקרב, ואלישבע ראתה כמו חוה: