Musar על בראשית 27:36

ובזה יתבאר הפסוק לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל. דע כי כשנולד נקרא שמו יעקב על שם (בראשית כה, כו) וידו אוחזת בעקב עשו, ועשו עשה פי' ע"ש עקבה, כמו שאמר (שם כז, לו) הכי קרא שמו יעקב ויעקבני וגו', והא בהא תליא, כי יד יעקב אחז בעשו ולא רצה להניחו שיפטור הרחם מאחר שהוא הבכור באמת נולד מטיפה ראשונה כמו שכתב רש"י בפרשת תולדות. ועשו הערום יצא ראשונה, על כן מדה כנגד מדה נתלבש הוא בעקבה ובערמה ולקח הבכורה והברכה, כך היה שם יעקב בתחלה. אבל לאחר שמת וחזר ותחי רוח יעקב, נקרא יעקב מכח טעם אחר, כי יעקב הוא עקב שהוא עולם הבא הנצחיי שהוא הסוף והתכלית שעליו נאמר (תהלים יט, יב) בשמרם עקב רב:

ויאמר עשו הכי קרא וגו'. ויאמר הלא אצלת וגו' (בראשית כז, לו). שני אמירות אמר, הא' הכי קרא וגו' בתמיה, כלומר וכי תועיל לו המרמה שני פעמים, כי ענין המרמה הוא מצד שהיינו תואמים והערים ועשה את עצמו כאלו היה הוא אני ליקח ממני שלי, די שיועיל פעם אחת דהיינו הבכורה יהיה לו אשר לו ומכח קדושה זו נעשה מוכן לברכת עולם הבא, אבל לא תועיל עוד המרמה לענין ברכת עולם הזה. ועוד הלא אצלת לי ברכה, כי היה כוונתך בברכה לתרין אנפין, באם הוא יעקב, אז מטל השמים וגו' פירוש על התורה וכו' שהוא ברכת עולם הבא. ואם הוא עשו, אז הברכה כפשוטו על עולם הזה, א"כ זאת הברכה של עולם הזה היתה לי לשמי ולא לשמו ואיך יזכה בה: