Musar על משלי 19:8

ובכן צריך להחזיק טובה ורב חנא ורב חסדא למי שהודיעו חסרונו, ועל זה נאמר (משלי יט ח) הוכח לחכם ויאהבך. כי אין לך טובה גדולה הימנה, שכמו שאמרו (במדבר רבה כא ד) שהמחטיא את חברו עושה לו רעה יותר מן ההורגו, לעמת זה המזכה את חברו עושה לו טובה יותר מאם החיהו אחר מותו. ואפלו אם לפי האמת אין בו חסרון וחברו טועה בדמיונו, על כל פנים ראוי להחזיק לו טובה על אשר חשב לעשות לו טובה, רק שלא יגיד לו בפני אחרים אם יש לחוש שילבין פניו ויבאיש את ריחו שאז שקילא טיבותה ושדיא אחיזרי (שבת סג ב). ולפי האמת אין חסרון בעולם כחסרון הדעת ואין עני כעני הדעת כאמרם (ויק''ר א ו) אם דעת חסרת מה קנית. וזו רעת האדם בארץ מה שאמר שלמה המלך עליו השלום (משלי כא ב) דרך איש ישר בעיניו. והוא אמר (שם כו יב) ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו. הנה כי כן האיש החפץ חיים, אל בינתו אל ישען ויבטל דעתו ורצונו מפני דעת ורצון אחרים המלמדים אותו להועיל, ולא יתרצה בחסרונותיו באמר דיני שאיני כאחרים שהם חסרים הרבה ממני שזה שטות גדול, הראית מימיך איש שיתנו לפניו אלף זהובים שיזכה בהם ויאמר איני רוצה אלא עשרה, דיני שאיני כאחרים שאין להם רק חמשה, או שיאמר איש אני רוצה ברצון נפשי שיכוני עשר מכות, שדיני שאיני כאחרים שלוקים מאה או אלף, בודאי אם המצא ימצא איש כזה בשם שוטה ומשגע יקרא, כן הדבר הזה: