Musar על משלי 2:4
שמירת הלשון
ד. הִנֵּה יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי ב' ד'): "אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְגוֹ', אָז תָּבִין יִרְאַת ה"'. וּבְעִנְיְנֵי הַכֶּסֶף יָדוּעַ, אִם מִזְדַּמֵּן לְאָדָם עֵסֶק, שֶׁיָּכוֹל לְהַרְוִיחַ חֲמִשָּׁה זְהוּבִים, וְעוֹד עֵסֶק שֶׁיָּכוֹל לְהַרְוִיחַ מִמֶּנּוּ כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, בְּוַדַּאי יִתְחַזֵּק לִטֹּל הָעֵסֶק שֶׁיַּרְוִיחַ הַרְבֵּה. וְגַם בְּעִנְיָנֵנוּ, הֲלֹא יָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה מוּעָטִין הָעוֹסְקְין בְּמִצְוָה לִמְרֻבִּין הָעוֹסְקין בְּמִצְוָה, וּכְמוֹ דִּכְתִיב (ויקרא כ"ו ח'): "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ", וְכִדְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם. וְעַל כֵּן בְּעִנְיָנֵנוּ, שֶׁיָּדוּעַ, שֶׁלְּבַד מִצְוַת תְּפִלָּה מְקַיְּמִים עוֹד כַּמָּה מִצְוֹת דְּאוֹרַיְתָא: א. מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הֲנָחַת תְּפִלִּין. ב. מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל קרִיאַת שְׁמַע. ג. מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְאִם כֵּן, כְּשֶׁבָּא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, וּמְקַּיְּמִים כֻּלָּם כָּל אֵלּוּ הַמִּצְוֹת, נִתְעַלֶּה כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה מְאֹד, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידִי.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
שמירת הלשון
דַּהֲלֹא כְּתִיב (משלי ב' ד'): "אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה כַכָּסֶף, וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, אָז תָּבִין יִרְאַת ה"'. וְיָדוּעַ הוּא, שֶׁכָּל אֶחָד מִבְּנֵי הָאָדָם רוֹצֶה שֶׁתִּהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה תְּמִידִית, אֲפִלּוּ בְּרֶוַח מוּעָט, וְלֹא מִקְרִית, אֲפִלּוּ רֶוַח מְרֻבֶּה, וְכָל שֶׁכֵּן בָּזֶה, שֶׁהִיא פַּרְנָסָה תְּמִידִית וְרֶוַח מְרֻבֶּה, שֶׁמִּצְוָה זוֹ יָכוֹל לְהִשְׂתַּכֵּר בָּהּ בֵּין כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וּבֵין כְּשֶׁהוּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבֵין כְּשֶׁהוֹלֵךְ בַּשׁוּק וְרוֹאֶה בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּדַבְּרִים דְּבָרִים שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן לְעִנְיָן שֶׁיִּתְרַחֵק מֵהֶם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (קדושין ל"ט:): יָשַׁב אָדָם וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה, נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: מִצְוָה זוֹ, יוּכַל לְהִשְׂתַּכֵּר בָּהּ מֵעֵת עָמְדוֹ מִשְּׁנָתוֹ עַד בָּעֶרֶב, שֶׁהוֹלֵךְ לִשְׁכַּב, וּבְלֹא יְגִיעָה, וְגַם הָרֶוַח מְרֻבֶּה, שֶׁעַל כָּל רֶגַע וָרֶגַע שֶׁל חֲסִימַת פִּיו זוֹכֶה לָאוֹר הַגָּנוּז, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
שמירת הלשון
ר' זְמִירָאָה נָפַקּ לַחֲקַל אוֹנוֹ, חָמָא בְּאִנּוּן בְּקָעוּ קַרְדּוֹנֵיתָא (פֵּרוּשׁ: בֵּין הַבְּקָעִים שֶׁל הָרֵי אֲרָרָט) קוּמַטְרֵי שַׁלְהוּבֵי דְּסָלְקָן (פֵּרוּשׁ: מַשְׂאֵת שַׁלְהֶבֶת עוֹלִים מִשָּׁם). אַרְכִּין אוּדְנֵהּ (פֵּרוּשׁ: הִטָּה אָזְנוֹ) וְשָׁמַע קָלִין. אָמַר לֵהּ הַהוּא עַרְבָּאָה: זִיל בַּהֲדִי וְאַרְאֶה לָךְ פְּלִיאָן טְמִירִין מִבְּנֵי נָשָׁא. אָזַל עִמֵּהּ אֲחוֹרֵי טִנָּרָא (סֶלַע) וְחָמֵי בְּקִיעִין אַחֲרָנִין וְשַׁלְהוֹבִין סָלְקִּין לְעֵילָא, שָׁמְעוּ קָּלִין אַחֲרָנִין, אָמַר לֵהּ: אַרְכִּין אוּדְנֵךְ הָכָא וְכוּ'. אַרְכִּין אוּדְנֵהּ וְשָׁמְעִין קָלִין דְּאָמְרִין: וַי, וַי, וַדַּאי הָא אֲתַר דָּא חַד מֵאִנּוּן דּוּכְתֵי דְּגֵיהִנֹּם הָכָא. וְעָבַר הַהוּא עַרְבָּאָה וְאִשְׁתָּאַר הוּא, אַדְהָכֵי גָּחִין גּוֹ דּוּכְתָּא אַחֲרָא וְחָמָא חַד בַּר נָשׁ דַּהֲוָה רָמֵי קָלִין, הֲווֹ נָטְלִין לֵהּ וְאַעֲלִין לֵהּ לְעָמְקָא דִּמְדוֹרָא אַחֲרִינָא וְאַכְסָאֵי וְלָא חָמֵי יָתִיר. אִדְמוּךְ, חָמָא בְּחֶלְמָא הַהוּא גַּבְרָא, אָמַר לֵהּ: מַאן אַתְּ? אָמַר לֵהּ: דְּיוּדָאֵי חַיָּבָא אֲנָא, דְּלָא שְׁבַקְּנָא בִּישִׁין חַטָּאִין בְּעָלְמָא דְּלָא עֲבַדְנָא. אָמַר לֵהּ בְּגוֹ חֶלְמָא: מַה שְּׁמָךְ? אָמַר לֵהּ: לָא יְדַעְנָא, דְּחַיָּבֵי גֵּיהִנֹּם לָא דָּכְרִין שְׁמַיְיהוּ, אָמַר לֵהּ: שְׁמָא דְּדוּכְתָּךְ מַהוּ? אָמַר לֵהּ: בִּגְלִילָא עִלָּאָה קַצָּבָא הֲוֵינָא, וּמִגּוֹ בִּישִׁין סַגִּיאִין דַּעֲבַדְנָא הָתָם דָיְנִין לְהַהוּא בַּר נָשׁ תְּלָתָא זִמְנִין בִּימָמָא וּתְלָתָא זִמְנִין בְּלֵילְיָא. קָם מִתַּמָּן וְאָזַל לֵהּ לִגְלִילָא עִלָּאָה. שָׁמַע קָּוֹל יַנּוּקָא דַּהֲוָה אָמְרִין (משלי ב' ד'): "אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, אָז תָּבִין יִרְאַת ה"'. אָזַל לְבֵי מִדְרָשָׁא אַחֲרָא שָׁמַע קָּל יַנּוּקָּא אַחֲרָא דַּהֲוָה אָמַר (צפניה ב' ג'): "בַּקְּשׁוּ צֶדֶק בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה, אוּלַי תִּסָּתְרוּ" וְגוֹ'. אָזַל חִפֵּשׂ אַתְרֵהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא רָשָׁע, וּלְחַד יַנּוּקָא קָא שָׁאַל. אָמַר לֵהּ: רַבִּי, תֵּיתֵי כָּךְ וְכָךְ לְהַהוּא גַּבְרָא, דְלָא שָׁבַק בִּישִׁין וְחַטּאִין בְּעָלְמָא דְּלָא עָבַד. כָּךְ וְכָךְ תְּהֵא לְהַהוּא גַּבְרָא רָשָׁע וּלְהַהוּא יַנּוּקָא דִּינִיקוּ לֵהּ. אָמַר לֵהּ: בְּרָא שְׁבַק בְּעָלְמָא? אָמַר לֵהּ: הֵן, חַד בְּרָא שְׁבַק וְהוּא רָשָׁע כַּאֲבוּהּ, וְאִיהוּ יְנוּקָא דְּאָזַל בְּבֵי מִטְבְּחַיָּא. חִפֵּשׂ אֲבַתְרֵהּ וְנָטִיל לֵהּ וְלָעֵי לֵהּ בְּאוֹרַיְתָא, עַד דְּאוֹלִיף לֵהּ מִקְרָא וּצְלוֹתָא וּקְרִיאַת שְׁמַע. לְבָתַר אוֹלִיף לֵהּ מִשְׁנָה וְתַלְמוּד וַהֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת עַד דְּאִתְחַכַּם יָתִיר, ִ וְהַיְנוּ רַבִּי נַחוּם הַפָּקּוּלִי. אַמַּאי קָרוּ לֵהּ הַפָּקוּלִי? כְּמוֹ דְּאָמַר (ישעיה כ"ח ז'): "פָּקוּ פְּלִילִיָּה", דְּאַפִּיק לֵהּ לַאֲבוּהּ מִן דִּינָא דְּהַהוּא עָלְמָא, וְכַמָּה חַכִּימֵי דָּרָא דְּנָפְקֵּי מִנַּהּ וְאִקְרוּן "פָּקּוּלִי". הַהוּא גַּבְרָא אָתֵי לֵהּ בְּחֶלְמָא וְאָמַר לֵהּ: רַבִּי, כְּמָה דְּאַנְתְּ נִחַמְתְּ לִי, כֵּן יְנַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָךְ, דְּהָא מִן יוֹמָא דְּיָדַע בְּנִי פָּסוּק חַד פָּקוּ לִי מִן דִּינָאִי. כֵּיוָן דְּקָרָא קְרִיאַת שְׁמַע סָלְקַין דִּינָאִי בֵּין בִּימָמָא בֵּין בְּלֵילְיָא זִמְנָא חַד. כֵּיוָן דְּקָרֵי בֵּי רַב אִעָבְּרוּ דִּינָאִי מִכֹּל וָכֹל. יוֹמָא דְּאִתְחַכַּם וְקָרוּ לֵהּ רַבִּי אַתְקִּינוּ כֻּרְסִי בֵּין צַדִּיקַיָּא בְּגִינְתָא דְּעֵדֶן. וּבְכָל יוֹמָא וְיוֹמָא דְאִתְחַדְּשָׁא אוֹרַיְתָא בִּשְׁמֵהּ, מְעַטְּרִין לִי בַּעֲטָרָא עִלָּאָה דְּצַדִּיקַיָּא מִתְעַטְּרִין, בְּגִינָךְ זָכִינָא בְּכָל הַאי יְקָר. זַכָּאָה אִיהוּ חֶלְקַהּ מַאן דְּשָׁבַק בְּרָא דְּלָעֵי בַּתּוֹרָה בְּהַאי עָלְמָא. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy