Musar על משלי 6:6

הקדוש ברוך הוא ברא בריה חלשה, האוגרת לחמה וטורחת על מאכלה, כדי להחכים בה את העצל, דכתיב (משלי ו ו): "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם". לכן יתבייש בראותו הנמלה החלושה, וזריזה היא על ענייניה, וילמד ממנה לאחוז כמוה במידת הזריזות, ולצאת מתחת יד העצלות, ולהשיב נשפו מיני שחת.

וכמו שסר צלם מעליהם, כן סר צלם של המרגלים ומתו ולא זכו להיות בצל עליון. וזהו ענין מדרש רבה (טז, ד) מביא ענין המרגלים על פסוק (משלי י, כו) כחומץ לשינים וכעשן לעינים, כן העצל לשולחיו, עיין שם. הנה כתיב (שם ו, ו) לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם. והנמלים אוהבים הצל ומהם סר הצל. וענין המרגלים היה שיתעצלו ישראל לביאת הארץ ולא יזרזו עצמם עתה, כמו שאמר לעיל כוונתם היה להביא המשכה לדבר, ואז ישארו עתה ואז ישארו הם בנשיאותם. על כן בטוב רמוז עליהם העצל לשולחיו: