Musar על איוב 11:20

וגרסי' בפרק יום טוב ראשון של ראש השנה אמ' ר' יהודה א"ר יוחנן, עשר מסעות נסעה שכינה, וכולהו מקראי, וכנגדן גלתה סנהדרי גדולה מגמרא. ת"ר עשר מסעות נסעה שכינה, מכרוב לכרוב, ומכרוב למפתן, וממפתן לכרובים, ומכרובים לשער הקדמוני, ומשער הקדמוני לחצר, ומחצר למזבח, וממזבח לחומה, ומחומה לגג, ומגג לעיר, ומעיר להר הזיתים. מכרוב לכרוב, דכתי' (יחזקאל ט, ג) ויעל כבוד ה' מעל הכרוב אשר היה עליו. ומכרוב למפתן, דכתי' (יחזקאל ט, ג) וכבוד ה' אלהי ישראל עלה מעל הכרוב על מפתן הבית. ממפתן לכרובים, דכתי' (יחזקאל י, יח) ויצא כבוד ה' מעל מפתן הבית ויעמוד על הכרובים. ויצא, ויבא מיבעי ליה. משל למלך שהיה יוצא מביתו והיה מהלך וחוזר ומנשק כותלי הבירה. מכרובים לשער הקדמוני, דכתי' (יחזקאל י, יט) וישאו הכרובים את כנפיהם וירומו מן הארץ לעיני בצאתם, ויעמדו פתח שער בית ה' הקדמוני וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה. משער הקדמוני לחצר, דכתי' (יחזקאל י, ד) והחצר מלאה נוגה כבוד ה'. מחצר למזבח, דכתי' (עמוס ט, א) ראיתי את ה' נצב על המזבח. ממזבח לחומה, דכתי' (עמוס ז, ז) ראיתי את ה' נצב על חומת אנך. מן החומה לגג, דכתי' (משלי כא, ט) טוב שבת על פנת גג. מגג לעיר, דכתי' (מיכה ו, ט) קול ה' לעיר יקרא. מעיר להר הזיתים, דכתי' (מיכה ו, ט) ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר ויעמוד על ההר. מן ההר אמרה אלכה ואשובה אל מקומי. אמ' ר' יוחנן, ששה חדשים נתעכבה שכינה לישראל במדבר, שמא יחזרו בתשובה. כיון שלא חזרו בתשובה, אמרה תפח עצמותן, שנא' (איוב יא, כ) ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש. הא למדנו שהב"ה מצפה לחוטאים אימתי יעשו תשובה. וגרסי' בפסיקתא אמ' ר' יוסי, פתחי לי אחותי רעיתי. אמ' הב"ה, פתחו לי פתח כחרירה של מחט ואני פותח לכם פתח שיהו אהליות ובצרצריות נכנסין בו. פי' פתח גדול. ר' חנינא בר פפא שאל את ר' שמואל בר נחמני, מהו מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים. אמ' ליה, נמשלה התשובה לים, מה הים הזה לעולם פתוח, כך שערי תשובה לעולם פתוחים.

וּמַה שֶּׁאָמַר "וְעֵינֵי" הוּא מוֹרֶה כִּי מִדַּת הַגַּאֲוָה מְיֻחֶסֶת אֶל חוּשׁ הָעַיִן. וּבַעֲנָוָה אוֹמֵר, (חֲבַקּוּק א י"ג) טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת (בְּ)רַע וְהַדּוֹמֶה לוֹ. וּמִי שֶׁהוּא עַז פָּנִים תִּרְאֶה אוֹתוֹ בְּרֹב הָעִנְיָנִים מְשַׁקֵּר הָעֵינַיִם לֹא יֶחֱרַד לְבֹשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בָּהֶם (יְשַׁעְיָה ג. ט) הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם. וְכֵן תִּרְאֶה עֵינֵי הָרְשָׁעִים אַנְשֵׁי הָעַזּוּת הוֹמִיּוֹת וְאֵינָן נָחוֹת, וְדוֹמֶה לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: (אִיּוֹב י"א כ) וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה. וְאָמַר בְּעַזִּים: (יִרְמְיָה ה. ג) חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע. וּבְהֵפֶךְ זֶה תִּרְאֶה הַבַּיְשָׁן כּוֹפֵף עֵינָיו, כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: (מִשְׁלֵי ד ל"ד) וְלַעֲנָוִים יִתֵּן חֵן. כַּאֲשֶׁר אֲנִי עָתִיד לְבָאֵר אֶת הַכֹּל בַּשְּׁעָרִים הַמְיֻחָדִים בָּהֶם בַּאֵר הֵיטֵב בְּעֶזְרַת הָקֵל. וְהַמַּעֲלָה הַזֹּאת מַגִּיעִים אֵלֶיהָ בְּמִצּוּעַ הָרְאוּת מִן הַמַּבִּיט וְהַמֻּבָּט כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: (בַּמִּדְבָּר י"ב ג) וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד. וְהִקְדִּים, לְעֻמַּת זֶה, (שְׁמוֹת י"א ג) גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְגוֹ'.