Musar על איוב 16:8

פָּתַח עוֹד וְדָרַשׁ הַאי גַּבְרָא: כְּתִיב בְּסֵפֶר אִיּוֹב (אִיּוֹב טז, ח): "וַיָּקָם בִּי כַּחֲשִׁי, בְּפָנַי יַעֲנֶה". בְּמָה קָא מַיְרֵי? אָמְנָם הָעִנְיָן הוּא, כִּי מִי שֶׁהוּא חוֹטֵא וְהוֹלֵךְ אַחַר שְׁרִירוּת לִבּוֹ, וְאֵינֶנּוּ חוֹשֵׁב עַל תַּכְלִית וְסוֹף הָאָדָם אֲשֶׁר הוֹלֵךְ לָמוּת, וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בִּפְנֵי יוֹצֵר הַכֹּל, כְּשֶׁבָּא לִפְנֵי הַדִּין, אֲזַי כָּל הָרָעוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁעָשָׂה, הֵן רְשׁוּמִים וַחֲקוּקִים בְּאַנְפּוֹי דִּילֵיהּ, וְהִנֵּה עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי (דְּהַיְנוּ, מַלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים וְגַם כִּתּוֹת מַלְאָכִים, הַטָּסִים תַּחַת הָרָקִיעַ) כֻּלָּן מִסְתַּכְּלִין בְּהַאי רְשִׁימָא, שֶׁמַּרְאָה עַל חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו, וּמְקַלְּלִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִין עָלָיו: וַי כַּד יָבוֹא יוֹמָךְ, וְתִפֹּל בְּיַד אַכְזָרִים לִשְׁפֹּךְ דִּינִים קָשִׁים וּמָרִים, וּפִתְאֹם תִּתְהַפֵּךְ שְׁעָתְךָ, וְאֵין מְרַחֵם לְךָ, וְאֵין מֵלִיץ ישֶׁר מְדַבֵּר טוֹב בַּעַדְךָ, הַקְּדֻשָּׁה תִּתְרַחֵק מֵהֶן, וְהַטֻּמְאָה הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת בְּכָל גּוּפֵיהֶם וּמִדַּבֶּקֶת בָּהֶם. וּבְאֵלּוּ הַיָּמִים, שֶׁהָרְשִׁימָה הִיא בְּמִצְחוֹ מֵחֲמַת עֲווֹנוֹ, אִם אִשְׁתּוֹ הִיא מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ, יִהְיֶה הַוָּלָד בֵּן עַז פָּנִים, אַלִּים בַּעַל זְרוֹעַ, מוֹסֵר מָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ מְקַבֵּל תּוֹכָחָה. וְעַל אִלֵּין בָּנִים קָרָא עֲלֵיהוֹן בַּזֹּהַר, דְּאִלֵּין הֵן אִנּוּן חַיָּבִין דְּדָרִין, דְּמָארֵיהוֹן שָׁרְיָן לְהוֹן (פֵּרוּשׁ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן חֶפְצָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּלִין בָּעוֹלָם הַבָּא). כְּדֵי לְשֵׁיצָאָה לְהוֹן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וְעַל זֶה אָמַר אִיּוֹב: "כַּחֲשִׁי בְּפָנַי יַעֲנֶה".