Musar על איוב 17:6

וכגון דא צריך להודיע, דע כי כמו ששם ההויה עולה ע"ב במילואו כמו שכתבתי לעיל, כן עולה בגלגולו כזה, ידו"ד יד"ו י"ה י' עולה הכל ביחד ע"ב. הנה השם המיוחד שהוא ידו"ד, מורה על ההויה הקדמוניות, שהוא סוד הוייתו יתברך. והשם השני שהוא יה"ו, מורה על חידוש העולם ועל הוייתו, ועל זה יורה שם אהיה שהוא מנין שם יה"ו, כי אהי"ה לשון עתיד המורה שעתיד להתגלות. גם מצינו אהיה לשון עבר ותופ' לפנים אהיה. כי שם יד"ו שהוא אהיה, יוצא מהויה קדמונית כדי להתגלות ולהוות. ושם י"ה, מורה על הנהגות יותר את ההויה, שיהווה להנהיגה בשכר ועונש. בעונש כמו שכתוב (תהלים קל, ג) אם עונות תשמר י"ה, יסור יסרני י"ה (שם קיח, יח). וכן להנהגת השכר, כתיב (שמות טו, ב) עזי וזמרת י"ה, מן המיצר קראתי י"ה (תהלים קיח, ה):