Musar על איוב 19:4

וכן במדרש ויקרא רבה (ד, ו) זה לשונם, שה פזורה ישראל (ירמיה נ, יז), ישראל נמשלו לשה, מה דרכו של שה לוקה באחד מאבריו וכלם מרגישים, אף ישראל אחד חוטא וכלם נענשים. תני רשב"י משל לשני בני אדם שהיו נתונים בספינה, נטל אחד מהם מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו חביריו למה אתה עושה כך. אמר להם מה אכפת לכם, לא תחתי אני קודח. אמרו לו מפני שאתה מציף עלינו את הספינה. אף איוב אמר כן (איוב יט, ד) ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי. אמרו לו חביריו (שם לד, לז) כי יוסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק, אתה מספיק עלינו את עונותינו, עכ"ל:

במדרש (שמו"ר ל, יא) מהו (איוב ד, כ) מבלי משים לנצח יאבדו. אמר איוב להקב"ה, מי יתן ידעתי ואמצאהו אערכה לפניו משפט. משל לבריון שהיה שיכור, בעט בפילקי (פירוש בבית האסורין) והוציא איסרין, רגם איקונין של מלך, קלל לשלטון, אמר הודיעני באיזה מקום המלך שרוי ואני מלמדו את הדין. נכנס הראו לו המלך יושב בבימה, סגר למטרונה וטרד אפרכוס, סימא לדוכוס נתן קטרוגו (פירוש עונש) לקרטום, קרב קיסין למגיסטיר. כיון שרואה שהמלך עושה כן נתיירא, אמר בבקשה מכם שכור הייתי ולא ידעתי כח המלך. כך היה איוב עומד וצווח מי יתן ידעתי ואמצאהו אערכה לפניו משפט. רגם איקונין (האדם בצלם אלהים) שאמר יאבד יום אולד בו. בעט בפילקי והוציא איסרין, יחשכו כוכבי נשפו. קלל לשלטון, הלילה ההוא (מלאך הממונה על ההריון לילה שמו) יקחהו אפל. ראה המלך יושב בבימה סגר למטרונה, והנה מרים מצורעת כשלג (במדבר יב, י). טרד למשה לכן לא תביאו את הקהל הזה (שם כ, יב). סימא לדוכוס, זה יצחק, שנאמר (בראשית כז, א) ותכהינה עיניו מראות. נתן קטרגו לקרטום, לאברהם, שנאמר (שם טו, יג) ידוע תדע כי גר יהיה זרעך. קרב קיסין, על יעקב והוא צולע על יריכו (שם לב, לב). כשראה איוב, אמר בבקשה ממך שכור הייתי, שנאמר (איוב יט, ד) ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי, וכל כך למה שלא היו יודעין כחו של דין, הוי מבלי משים לנצח יאבדו, עד כאן: