Musar על איוב 23:3

ובמדרש רבה בפרשת כי תשא (מ, ג) זה לשונו, עד שאדם הראשון מוטל גולם, הראה לו הקב"ה כל צדיק וצדיק שעתיד לעמוד ממנו. יש שהוא תולה באדם הראשון, ויש שהוא תלוי בראשו בשערו, ויש שהוא תלוי במצחו, ויש בעיניו, ויש בחוטמו, ויש בפיו, ויש באזנו, ויש במלתין זה מקום הנזם. ותדע לך, בשעה שהיה איוב מבקש להתוכח עם הקב"ה, אמר (איוב כג, ג) מי יתן ידעתי ואמצאהו אערכה לפניו משפט. הקב"ה משיבו, אתה מבקש להתוכח עמי, איפה היית ביסדי ארץ. מהו איפה, א"ר שמעון בן לקיש אמר ליה הקב"ה, איוב אמור לי האיפה שלך, באיזה מקום היתה תלויה, בראשו או במצחו או באיזה אבר שלו, אם אתה יודע באיזה מקום היתה איפתך אתה מתוכח עמי, הוי איפה היית, עכ"ל:

ואז יתבאר ג"כ המדרש רבה דפרשת משפטים (צ"ל כי תשא מ, ג) זה לשונו, עד שאדם הראשון מוטל גולם הראה לו הקב"ה כל צדיק וצדיק שעתיד לעמוד ממנו, יש שהוא תלוי בראשו של אדם הראשון, ויש שהוא תלוי בשערו, ויש שהוא תלוי במצחו, ויש בעיניו, ויש בחוטמו, ויש בפיו, ויש באזנו, ויש במלתון זה מקום הנזם. ותדע לך, בשעה שהיה איוב מבקש להתווכח עם הקב"ה אמר (איוב כג, ג) מי יתן ידעתיהו ואמצאהו אערכה לפניו משפט. והקב"ה משיבו, אתה מבקש להתווכח עמי, איפה היית ביסדי ארץ (איוב לח, ד). מהו איפה, אמר רשב"ל אמר ליה הקב"ה, איוב אמור לי האיפה שלך, באיזה מקום היתה תלויה בראשו או במצחו או באיזה אבר שלו, אם אתה יודע באיזה מקום היתה איפתך אתה מתווכח עמי הוי איפה היית, עכ"ל:

במדרש (שמו"ר ל, יא) מהו (איוב ד, כ) מבלי משים לנצח יאבדו. אמר איוב להקב"ה, מי יתן ידעתי ואמצאהו אערכה לפניו משפט. משל לבריון שהיה שיכור, בעט בפילקי (פירוש בבית האסורין) והוציא איסרין, רגם איקונין של מלך, קלל לשלטון, אמר הודיעני באיזה מקום המלך שרוי ואני מלמדו את הדין. נכנס הראו לו המלך יושב בבימה, סגר למטרונה וטרד אפרכוס, סימא לדוכוס נתן קטרוגו (פירוש עונש) לקרטום, קרב קיסין למגיסטיר. כיון שרואה שהמלך עושה כן נתיירא, אמר בבקשה מכם שכור הייתי ולא ידעתי כח המלך. כך היה איוב עומד וצווח מי יתן ידעתי ואמצאהו אערכה לפניו משפט. רגם איקונין (האדם בצלם אלהים) שאמר יאבד יום אולד בו. בעט בפילקי והוציא איסרין, יחשכו כוכבי נשפו. קלל לשלטון, הלילה ההוא (מלאך הממונה על ההריון לילה שמו) יקחהו אפל. ראה המלך יושב בבימה סגר למטרונה, והנה מרים מצורעת כשלג (במדבר יב, י). טרד למשה לכן לא תביאו את הקהל הזה (שם כ, יב). סימא לדוכוס, זה יצחק, שנאמר (בראשית כז, א) ותכהינה עיניו מראות. נתן קטרגו לקרטום, לאברהם, שנאמר (שם טו, יג) ידוע תדע כי גר יהיה זרעך. קרב קיסין, על יעקב והוא צולע על יריכו (שם לב, לב). כשראה איוב, אמר בבקשה ממך שכור הייתי, שנאמר (איוב יט, ד) ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי, וכל כך למה שלא היו יודעין כחו של דין, הוי מבלי משים לנצח יאבדו, עד כאן: