Musar על איוב 24:16

ובמדרש תנחומא (נשא ה) אם יסתר איש במסתרים כו' (ירמיה כג, כד), משל לארכיטיקטין שבנה מדינה ועשה בתוכה מחילין וכו'. כך הקב"ה אומר למנאפים ממני מסתירים שנאמר (איוב כד, טו) ועין נואף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים. הנואף אומר אין בריה יודעת בי, ואני עיני משוטטות בכל הארץ (דה"ב טז, ט), מה דרכם של עוברי עבירות משמרים שעת אפילה שעת חושך, וכן הגנבים חתר בחשך בתים (איוב כד, טז), וכן הוא אומר (ישעיה כט, טו) הוי המעמיקים מה' לסתור עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואנו ומי יודענו. קשה הנואף שהוא מסלק את השכינה. כביכול הוא ממלא את העליונים ואת התחתונים שנאמר (ירמיה כג, כד) הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, ובאיזה מקום האיש הזה נואף. כשהוא בא לנאוף הוא אומר למקום סלק את עצמך ותן לי שעה אחת. וכביכול מפני שהוא ארך אפים הוא נותן לו מקום, שנאמר (איוב יא, יא) כי הוא יודע מתי שוא וירא און ולא יתבונן, (איוב כד, טו) וסתר פניו ישים, מי שהוא יושב בסתר עליון, ישים פנים שהיא מעוברת ממנו, צר הולד ופניו דומות לנואף, עד כאן לשונם: