Musar על איוב 40:14

וצריך כשיבוא בימים להתפלל בכל לילה, ולערוך תחנונים, ולהימנע מגשת אל אשה, וימעט מלאכול בשר ולשתות יין, ויתעסק בצרכי עניים וחולים, וילווה מתים לקבורתם, וילך לקברות המתים בכל שבוע, ויעמוד לבדו בהם, ויזכור לנפשו את המעמד ההוא, כאשר היה עושה איש אחד שהיה בתכלית הרשע והפריצות, והיו מספרים תועבותיו לפני המלך, ויען איש אחר מהם ויאמר, אדוני המלך, דע, כי עתה הפליג לעשות מאשר עשה מימיו, ואני מעיד לפניך כי שמעתי אותו בחצי הלילה הולך לקברות לגנוב תכריכי מתים, כי ביתי בקיר החומה, ויצו המלך לשנים מנאמניו לחקור הדבר, והלכו אחריו בלילה, עד אשר ראוהו כי נכנס בקבר אחד, והוציא שלשלת של ברזל, וקשר אותה על צוארו, והיה מושך אותה בידו בחזקה, והיה אומר, אוי לך, גוף נגוף, וגויה עניה, ונשמה נשמה, ויחידה גלמודה, ושכל סכל, ואנוש אנוש, ואדם מאדמה. מה תקותך, ומה תהיה תשובתך ביום שכבך במקום הזה. ומה יהיה מענך, האויב לנפשו, העוכר רכושו. מדוע התמכרת וזדת, ובמעמד הזה לא חשבת, ועל מי בטחת. איה עוזריך, ואיה אוהביך ונאמניך, ואיה איפה מכיריך. יקומו אם יושיעוך בעת רעתך. אתה עשית ואתה תשא, אתה זרעת ואתה תקצור, אתה מאסת ואתה תהיה נמאס. היכנעי נפש אולת, אשר צורה מנבלת וכבודה מחללת, דעי יסודך והכירי שרשך, ראי ביתך והדרך גוש ורימה יכניעוך, ותולעים יחלקוך, ורשפי אש שלהבת יאכלוך. ומה תעשי בבואך במקום הזה, בית חושך וצלמות, בית פחד ושאון, בית יגון וחרון, השמים יתקדרו עליך, והשמש ייהפך לחושך והירח לדם, והכוכבים יאספו ממך נגהם, אנה תברחי, או אנה תימלטי, זה ביתך וזה מעונך, מה לך לבתי גברים והיכלים בנויים ועליות מרווחים, חשבת אותם נחלתך וירושתך, הלא ידעת, כי כאשר יצאו משם שוכניהם, כן תצאי גם את. לבי, לבי, ראה ביתך צר ואופל ואין נוגה לו, מאוריו דועכים וכוכביו נזעכים, פה תהיה כאילו לא היית, ותמות כאילו לא חיית, די לך מכל אשר עשית, ושוב לאלהיך. זכור המעמד הזה, כי אילו היית יכול להימלט ממנו היית ראוי לעשות רצונך, וגם אני אודך כי תושיע לך ימינך, אבל אחרי אשר סופך למעמד הזה ופה תשכב למעצבה, דע, כי אין לעמלך תנובה, כי אם התשובה. וכאשר נשמע הדבר למלך, תמה ונפלא על תשובתו, ונכנע המלך ממעשיו הרעים, הוא ואנשים רבים מפריצי עמו.