Musar על איוב 5:19
שמירת הלשון
וְזֶה לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ וְסִפְרֵי זוּטָא [הֱבִיאוֹ הַיַּלְקוּט פָּרָשַׁת תֵצֵא]: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִכָּל צָרוֹת הַבָּאוֹת עֲלֵיכֶם אֲנִי יָכוֹל לְהַצִּיל אֶתְכֶם, אֲבָל בְּלָשׁוֹן הָרָע הַטְמֵן עַצְמְךָ וְאֵין אַתָּה נִפְסָד. מָשָׁל לְעָשִׁיר שֶׁהָיָה אוֹהֵב בֶּן כַּפְרִי, הָלַךְ לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ, וְהָיָה שָׁם כֶּלֶב שׁוֹטֶה, וְהָיָה נוֹשֵׁךְ אֶת הַבְּרִיוֹת, אָמַר אוֹתוֹ עָשִׁיר לְאוֹהֲבוֹ: בְּנִי, אִם אַתָּה חַיָּב לְאָדָם, אֲנִי פּוֹרֵעַ לְךָ, וְאַל תִּתְחַבֵּא מִמֶּנּוּ, אֲבָל אִם רָאִיתָ כֶּלֶב שׁוֹטֶה מִמֶּנּוּ הִתְחַבֵּא, שֶׁאִם נוֹשֶׁכְךָ, אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת לְךָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (איוב ה' י"ט): "בְּשֵׁשׁ צָרוֹת יַצִּילֶךְ", (שם כ"א) [וּ] "בְּשׁוֹט לָשׁוֹן תֵּחָבֵא". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy