Musar על איוב א:9

ואמרינן בש"ס (ב"ב טז) שטן לשם שמים נתכוין דאמר מנשייא ליה לרחימי דאברהם ולכך אמר (איוב א' ט) הלחנם ירא איוב את ה' להבין מה לו לשטן לחוס כ"כ לבל ישכח אהבת אברהם אבל יובן כי בזה כל חיות השטן כנודע כי תורניים ופלוסופים מחולקים אם צדיקים עדיפים ממלאכי השרת או מלאכי השרת עדיפים אבל תלוי בזה סיבות ותכלית עשיית מצות אם יש בהם תכלית לקיום העולמות כמ"ש מקובלים כי הכל צרכי גבוה או אם נאמר כדעת המדרש (ב"ר פמ"ד א) מה איכפת לקב"ה שיאכל בשר חזיר או בשר שור רק לבחון בני אדם אם יעשו רצונו וכן יסד נוסח בתפלת נעילה ואם יצדק מה יתן לך ונ"מ בין אלו הוא דרך משל למלך שצוה לעשות מבצר בספר המדינה להגן בפני אויבים ויצא עבד אחד ובנה בקצה אחד במקום אחד שלא היו לו מתנגדים מבצר חזק למאוד בלתי לכבוש אבל עבד שני יצא ובנה השני במקום שהיו מתנגדים תמיד ולא היה כ"כ חזק כי נתעכב מחמת המתנגד והנה המלך שמח ביותר במבצר שאין לכבוש ממבצר שיש לכבוש אף כי באמת כי עבודתו היתה רבה כי נלחמו אתו תמיד מה בכך סוף כל סוף כוונת המלך למבצרם להגן על המדינה יותר נתקיימה בראשון מבשני כי זהו אין כ"כ חזק ובקל יכבשו אותו האויבים אבל מלך שרוצה רק להבחין עבדים מי ומי השלם אתו ונרצה באהבתו לעבודתו וגלל כן ציום לבנות באיי הים בתים ועבד אחד הלך לשם ובנה כרצונו כי לא היה לו מעכב אבל השני לחמו אתו שודדי הים ונתן נפשו בכפו ויבן בית כמצות המלך ולא היה מהודר כבנין של ראשון ולהיות כי אין תועלת למלך בבתים כלל רק עשה להבחין לב עבדיו וראוי כי השני ששם נפשו בכפו ללחום יהי' אהוב למלך ביותר מן הראשון אף כי בנינו מהודר כי השני הראה במופת עוז אהבתו ויראתו למלך בלחמו נגד שודדים וממשל תבין בקל הנמשל כי בודאי מצות המלאכי השרת למעלה שלימה בלי פגימה להיותה משוללת יצר הרע וחומר מעבודת בני אדם המורכבת בחומר ורבים לוחמים לו תמיד ואין מצוה ועבודה מבלי שיהיה בה פגימות רבות וא"כ אם עשית המצות לצורך העולמות ודאי כי עבודת מלאכי השרת למעלה תוכשר ותוחשב אף כי אין להם מתנגדים אבל אם כוונתו להבחין ודאי צדיקים נבחרים אף כי יש פגימה בעבודתם וזהו הבדל גם כן בין אברהם לאיוב כי אמרו חז"ל (ב"ב טו ע"ב) גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם אבל לא בשביל זה היה יותר צדיק מאברהם כי אברהם היה תמיד נרדף וסבבוהו צרות רבות רעות נע ונד בארץ לא מצא מרגוע והיה חסר מקום אפי' ד' אמות קבר לא היה לו ואפשר שהיה לו קצת פגימה במצות אבל איוב שהיה שקט ושלוה בביתו לא חסר לו כל טוב וכל אוהביו השלימו אתו פשיטא שהיה יכול לעשות מצוה בלי פגימה יותר מאברהם כי לא היתה לו שום מניעה והרי זה בגדר מלאכי השרת ואברהם בגדר צדיקים הנ"ל וחזר הדבר למחלוקת הנ"ל הנה להכריע בין דיעות הנ"ל הדבר מבורר אם אין רצון השם בבחינה רק בעשית המצות ולהגדלתו ולכך יוכשר בעיניו מעשה המלאכי השרת כנ"ל ואם כן היא גופא קשיא למה נברא השטן הוא היצר הרע ומאן מעכב על ידו לא היה לו לבראו ויהיה הכל מעשה האדם בשלימות כמו מלאכי השרת אלא ודאי רצון הבורא להבחין ובזה יובנו דברי הש"ס הנ"ל השטן בראותו בשבחו של איוב חשב אולי ששכח אהבת אברהם הואיל שקצת פגימה בעבודתו שאינו כמלאכי השרת וכוונת ה' בעשית המצות לקיום העולמות וא"כ בזה יהיה השטן מבוער מן העולם ואין צורך בו ולזאת בנפשו דבר השטן וא"ש יהיה איך שיהיה ניחא ליה להשטן שיעמדו הצדיקים בנסיון כי אם ח"ו כולם ישמעו לו א"כ יקצוף ה' ויבערו מהעולם בראותו כי הכל סג יחדיו ומה תועלת אם יבחנו בני אדם אם אינם עומדים בבחינה ולכך נוח לו לשטן שיעמדו צדיקים בנסיון ולכך ביום כפור מלמד זכות ומפאר לישראל קמי קב"ה מטעם הנ"ל כדי שלא יקצוף הקב"ה לבערו מן העולם ולכך אמרו (סנהדרין צח) שבן דוד בא בדור שכולו חייב דאז יקצוף ה' על השטן ויבערו מן העולם והוא שרו של עשו ובנפול זה יקום זה יה"ר שיהיה דור שכולו זכאי ואז גם אויבינו ישלימו אתנו ועמך כולם צדיקים ובא לציון גואל אמן ואמן: