Musar על אסתר 5:4

וְהִנֵּה אַצִּיג לְךָ עִנְיָן אֶחָד מִפֶּה קָדוֹשׁ, הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי צְרִיכִין אָנוּ לָדַעַת מַחְשְׁבוֹת הָמָן הָרָשָׁע, צוֹרֵר הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר נָתַן נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת מֵצֵר לְיִשְׂרָאֵל בְּחֹדֶשׁ אֲדָר דַּוְקָא, וְלֹא בִּשְׁאָר הָחֳדָשִׁים שֶׁל שְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. דַּע, כִּי יֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים בְּשָׁנָה, וְהֵם נֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר צֵרוּפֵי שֵׁם הֲוָיָה, וְעַל כָּל חֹדֶשׁ נִתְמַנָּה צֵרוּף אֶחָד, עַד שֶׁבְּחֹדֶשׁ אֲדָר הוּא הַצֵּרוּף הָאַחֲרוֹן בְּהִפּוּךְ אַתְוָן כָּזֶה: הוה"י. שֶׁהוּא סוֹד הַדִּין. וְלָכֵן כְּשֶׁהִזְכִּיר הָמָן הָרָשָׁע שֵׁם הֲוָיָה, הָיָה מַזְכִּירוֹ מְהֻפָּךְ, וְלָכֵן הָיָה אוֹמֵר הָמָן: וְכָל זֶה אֵינוֹ שֹׁוֶה לִי — כִּי סוֹפֵי תֵּבוֹת הוּא הַצֵּרוּף בְּהִפּוּךְ כָּזֶה: הוה"י, שֶׁיְּכַוֵּן לְעוֹרֵר לְדִינִים כְּפוּלִים עַל יִשְׂרָאֵל: הָאֶחָד — שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּהִפּוּךְ. הַשֵּׁנִית — שֶׁהָיָה מַזְכִּיר הַשֵּׁם בְּסוֹפֵי תֵּבוֹת, וְלֹא בְּרָאשֵׁי הַתֵּבוֹת. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו, אֲשֶׁר הֶאֱזִין וְשָׁמַע לִתְפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּתְפִלַּת מָרְדֳּכַי הַצַּדִּיק וּתְפִלַּת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, הַמְכַתֶּרֶת בְּכֶתֶר מַלְכוּת, הָיְתָה אֶסְתֵּר בַּאֲמִירָתָהּ מְכַוֶּנֶת לַהֲפֹךְ מִדַּת הַדִּין לְרַחֲמִים, כִּי כֵן פְּעֻלַּת הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּהַפְּכִין מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים. וְלָכֵן אָמְרָה הַשֵּׁם הָרָמוּז בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת וּבְישֶׁר וְאָמְרָה: יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם אֶל הַמִּשְׁתֶּה, כִּי בְּאוֹתָהּ סְעוּדָה הָיְתָה מְכַוֶּנֶת לְהַפִּיל אֶת הָמָן מִגְּדֻלָּתוֹ לְקַיֵּם הַפָּסוּק: אִם רָעֵב שֹׁוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְכִּים עַל יָדָהּ.