Musar על אסתר א:16

ובהך דהדר קבלוה יש להבין בו ענין אחר במה שאמרו (שבת פח) דאמר ה' אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם דלמה יהיה כן אם התורה חובת גברא וצריך אדם לשומרה א"כ מה צריך קבלה מישראל הלא הם מוכרחים ומצווים ועומדים לקיים מצות ה' הוא היוצר הוא המצוה ואם היה רצון ה' לבלי מכריח ליצוריו על קבלת התורה והיתה דעתו שיקבלום ברצון אם כן מה זו שאמר ואם לאו שם תהא קבורתכם הלא אין לך אונס גדול מזה ומכריח לקבל התורה וגם מה ראו ישראל מתחילה שלא רצו לקבל תורת ה' אשר כל חפצים לא ישוו בה וגם טענת אומות העולם כמבואר בגמרא דע"ז (דף ב ע"ב) לכאורה טענה חזקה היא כלום כפית עלינו הר כגיגית ובאמת צריך טעם למה כפה לישראל ולא לאומות העולם ולמה הדר קבלוה בימי אחשורוש אבל יובן ג"כ כשנבין במדרש מגילה (אס"ר א יג) כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו כתיב כי לה' המלוכה ומושל בגוים ואת אמרת על כסא מלכותו ותמה יפה ענף מה קושיה היא זו וכי בשביל שלה' המלוכה והוא מתנשא לכל ראש לא יתכן לומר על מלך בשר ודם שיושב על כסא מלכותו וכהנה רבות במקרא ולא שאל כן וכמו שאין פותר להקושיא אף לתירוץ אין פותר וגם יש להבין מה שכתב במדרש (אס"ר י יב) ומרדכי יצא מלפני המלך וכו' מלמד שנעשה מלך וכו' וגם בזה תמה היפה ענף וכי בשביל שיצא מלפני המלך בלבוש יקר כראוי למשנה למלך נאמר שנעשה מלך אבל עיקר הענין דע כי רבים מחכמי תולדה ובראשם הראב"ע חושבים כי יש כח במזל לגרום לאדם כפי תולדה שלו אם יהיה טוב או רע גנב או צנוע כדמצינו בחכמי התלמוד (שבת קנו ע"ב) שאמרו הכלדיים ברך גנבא יהיה (שבת קנו) ומאן דבמאדים אשיד דמא וכו' וכן שפוט ישפטו בכל קורות הגוף וכל נמוסו שבתו וקומו על פי גרם השמימי אבל רבים ובראשם הרמב"ם חולקים על זה וטענתם דאם כן אף אתה תפר יראה ויש בזה ביטול לקיום התורה ושכר ועונש להיות האדם מוכרח מפי המזל ואם בעת לידתו גזר עליו המזל להרע מה יעשה העני בזה לקום נגד משטרי השמים ואמת כי תירצו דאף כי יש בכח מזל לגרום לאדם סדר הנהגתו מכל מקום יש כח באדם לעשות מול המזל ולגבור חיילים ולעשות טוב אף כי המזל בו לרוע וזהו חלק אדם ממעל לגבור על המזל בחכמתו ויראתו אבל עם כל זה הקושיא במקומה כי מכל מקום סיבה ראשונה לחטוא הוא המזל ומה יעוז אנוש קרוץ מחומר להלחם נגד כוכבי שמים ממסילותם ודבר זה קשה מאוד ולאו כל איש אשר לו העוז לעמוד נגד כסילי שמים ודבר זה נמסר לגדולי הדור אבל לאו כל אפין שוים בזה ועל כל פנים אין עונשו קשה כל כך היותו לא במעל ולא עינה מלבו דבר הרע הזה ובזה יובן דברי ממוכן שאמר (אסתר א טז) לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה וכו' ועל כל העמים וכו' דלכאורה הוא כמזלזל בכבוד המלך כאלו יאמר דבשביל פגם המלך אינה ראויה כל כך לעונשים כמו פגמה בכל העולם ודבר זה גנאי למלך כי בשביל כבוד המלך ופחיתות כבודו יותר יש לענוש מנוגע בכבוד המוני עם ובמה נחשב זלזול כבודם נגד זלזול כבוד המלך כי רב הוא אבל נראה במה שנאמר (אסתר א יג) ויאמר המלך לחכמים יודעי העתים כדת מה לעשות במלכה ושתי כי אחשורוש היה חס על ושתי וחשב אולי מפאת המזל היה לי זה שתהיה אשתי מורדת בי ותמאן לשמוע בקולי א"כ לא עליה הפשע כי כך חרוץ המשפט מהמזל ושליחותיה קא עבדה ולכך שאל ליודעי עתים הבקיאים בדבר התולדה לדעת כן אם מפאת המזל או לא אבל כבר כתבו כולם ועיין מהרש"א בסוף מסכת שבת (דף קנ"ו) גבי אין מזל לישראל דלהרע לכל אומה אין כח ביד המזל כי אם מה' לבד יצא הדבר ע"ש וזהו מאמר ממוכן לא על המלך וכו' אתה חוקר לדעת אם הוא מפאת המזל לא אדוני אם על המלך לבד עותה יש לומר מכח מזל אבל היא עותה על כל השרים ועמים א"כ זה אינו מפאת מזל ולכך חייבה מיתה: