Musar על אסתר א:8
תומר דבורה
הָאֶחָד - הוּא לְכַבֵּד כָּל הַנִּבְרָאִים כֻּלָּם, אַחַר שֶׁיַּכִּיר מַעֲלַת הַבּוֹרֵא אֲשֶׁר יָצַר הָאָדָם בְּחָכְמָה, וְכֵן כָּל הַנִּבְרָאִים חָכְמַת הַיּוֹצֵר בָּהֶם, וְיִרְאֶה בְעַצְמוֹ שֶׁהֲרֵי הֵם נִכְבָּדִים מְאֹד מְאֹד, שֶׁנִּטְפַּל יוֹצֵר הַכֹּל הֶחָכָם הַנַּעֲלֶה עַל כָּל בִּבְרִיאָתָם, וְאִלּוּ יְבַזֶּה אוֹתָם חַס וְשָׁלוֹם נוֹגֵעַ בִּכְבוֹד יוֹצְרָם. וַהֲרֵי זֶה יִדְמֶה אֶל חָכָם צוֹרֵף, עָשָׂה כְּלִי בְּחָכְמָה גְּדוֹלָה וְהָרְאָה מַעֲשֵׂהוּ אֶל בְּנֵי אָדָם, וְהִתְחִיל אֶחָד מֵהֶם לְגַנּוֹתוֹ וּלְבַזּוֹתוֹ, כַּמָּה יַגִּיעַ מֵהַכַּעַס אֶל הֶחָכָם הַהוּא מִפְּנֵי שֶׁמְּבַזִּין חָכְמָתוֹ בִּהְיוֹתָם מְבַזִּים מַעֲשֵׂה יָדָיו. וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵרַע בְּעֵינָיו אִם יְבַזּוּ שׁוּם בְּרִיָּה מִבְּרִיּוֹתָיו, וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קד, כד): "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'". לֹא אָמַר "גָּדְלוּ" אֶלָּא "רַבּוּ" לָשׁוֹן "רַב בֵּיתוֹ" (אֶסְתֵּר א, ח) חֲשׁוּבִים מְאֹד, "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" , וְאַחַר שֶׁנִּטְפְּלָה חָכְמָתְךָ בָּהֶם רַבּוּ וְגָדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ, וְרָאוּי לְאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן מִתּוֹכָם חָכְמָה, לֹא בִּזָּיוֹן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
שני לוחות הברית
וזהו נוסח המאמר, ויתיצבו בתחתית ההר כו' (שמות יט, יז). הנה נוכל להגיד ג' טעמים למה קבלו עתה התורה ברצון. א' שחטא שחטאו במה שנהנו מסעודה של אותו רשע היה ברצון בלי שום אונס, כמו שכתוב (אסתר א, ח) והשתיה כדת אין אונס, וכתיב (שם) לעשות כרצון איש ואיש, ודרשו רז"ל (מגילה יב, א) כרצון מרדכי וכרצון המן כו', לכך תקנו נגד זה מה שקבלו התורה מתחילה באונס, קבלו עתה ברצון:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
קב הישר
וְהִנֵּה לַדֵּעָה שֶׁאָמְרוּ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר הָיוּ חַיָּבִים כְּלָיָה מִפְּנֵי שֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעוּדָתוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דְּלֵיכָּא לְמֵימַר דְּמִשּׁוּם דְּקָאָכְלֵי מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, אִתְחַיְּבֵי, דְּהָא כְּתִיב: וְהַשְּׁתִיָּה כַּדָּת אֵין אוֹנֵס. וְהַפֵּרוּשׁ: לְפִי דַּת כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה הַשְּׁתִיָּה. וְיִשְׂרָאֵל, דְּאָסוּר לְהוּ יֵין נֶסֶךְ וְיַיִן שֶׁל עַכּוּ"ם, לָא הֲוֵי מַשְׁקֵי לְהוּ. אֶלָּא מִיַּיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְשַׁמָּשִׁין שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֲווּ מוֹזְגִין לְהוֹן. וְכֵן מַאֲכָלִים, דַּהֲוֵי יַהֲבֵי לְהוֹן לְיִשְׂרָאֵל, הָיָה בִּשּׁוּל יִשְׂרָאֵל, דַּאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לֹא הֲוֵי אָנִיס לְהוֹן לְמֵיכְלֵי וּלְמִשְׁתֵּי מַאי דְּאָסוּר לְהוּ, וּכְדִכְתִיב: אֵין אוֹנֵס. וְעָשָׂה כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy