שני לוחות הברית
וזהו ענין (בראשית יא, ל) ותהי שרה עקרה אין לה ולד, ומקשה הזוהר (ח"ג קסח, א) אין לה ולד הוא יתיר, לא לימא רק ותהי שרה עקרה. ותירץ כי בא להורות סוד הענין הזה, כי אברהם היה משמש מטתו עם שרה אף שהיתה עקרה, וח"ו שיהיה לבטלה, ע"ז אמר העקרות היה שלא היה לה ולד, לה דייקא, לה לא היה, אבל לאחרינא היה, כי מכל ביאה נשפע נשמה, ואלו הנשמות באו לולדות אחרים. וזהו ענין הגרים של אברהם. כי יש קושיא מנין ומאין היה להם נשמה. בשלמא לזרע אברהם באים מצד זיווג אב ואם, אבל בגרים קשה. אלא אלו הנשמות שנשפעים מכח ביאת הצדיקים מתפשטות ובאות להם. וזהו ענין (בר"ר לט, יד) אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת הנשים, רצו לומר מכח מחשבת קדושת אברהם בביאה, נשפעים נשמות של זכרים. ומכח מחשבות קדושת שרה בביאה, נשפעים נשמות של נקבות. ואז יובן (בראשית יב, ה) את הנפש אשר עשו בחרן, עשיה ממש מכח ביאה, והרי הוא הדבר בעצמו שפירושו אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת הנשים, ואברהם ושרה עשו נפשם:
שני לוחות הברית
השניה היה אח"כ חמשה שנים, כשאמר לו הקב"ה לך לך לארץ ישראל, וזה היה קיום להבטחת הארץ. וה"א שהיא ה' דיום הששי בתוספות ה' יתירה שרומז לקיום העולם, ה"א דהששי המיוחד לעיל הרומז לזמן תורה. ובפ"ק דעבודה זרה (ט, א) אמרו שני אלפים תורה מתחילין מן (בראשית יב, ה) ואת הנפש אשר עשו בחרן, דתרגום אונקלוס דשעבידו לאורייתא. וכמו שפירש רש"י, אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת הנשיםהגה"היש בזה הפסוק גם כן סוד אשר רומז גם כן על התורה. כבר כתבתי בכמה מקומות שהנשמות הן רוחניות התורה, ואז יבא על נכון מה שכתבתי כי שני אלפים תורה מתחילין מן (בראשית יב, ה) ואת הנפש אשר עשו בחרן וגו'. ענין זה הפסוק הוא לפי מה שביאר בזוהר (ח"ג קסח, א) ותהי שרי עקרה אין לה ולד (בראשית יא, ל), מה זה אין לה ולד דמשמע לאחריני היה. אלא אין הכי נמי דמכל תשמיש שהיה בקדושה מעורר ומוליד נשמה, אף על פי שאינה מתעברת מכל מקום אם אין הנשמה לעצמה תנהו לאחרים, וזהו היתר להשתמש עם עוברות או זקינות, ואלו הנשמות מתפשטות לאחרים, נשמות הזכר לזכרים ונשמות הנקיבות לנקיבות. הנה בתשמיש קדושת אברהם עם שרה אף שהיתה עקרה מכל מקום היו מולידים נשמות, ולא היתה עקרה אלא שאין לה ולד אבל לאחריני הוה. והנשמות שהתעורר אברהם היו נכנסים לזכרים שנעשו גרים, ונשמות שהתעוררה שרה נכנסים לנקיבות שנעשו גיורות. וזהו סוד ואת הנפש אשר עשו בחרן, עשיה ממש, בסוד זיווגם עשו נפשות. וזה מה שאמרו (ב"ר יד, י) אברהם מגייר את האנשים, כלומר ונשמותיהן מצדו, ושרה מגיירת הנשים ונשמותיהן מצדה::