Musar על בראשית 2:15

שם ידו"ד היה הוה ויהיה אשר היווה כל הויה והמציאם בבריאה יצירה ועשיה, ותכלית של כל המתהווה מהווייתו הוא האדם שנעשה בצלם, ודמות סוד האדם העליון כתפאר"ת אדם. בראו ויצרו ועשאו לכבודו כמו שכתוב (ישעיה מג, ז) כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. כי האדם התחתון שהוא אדם קטן, כביכול כדמות אדם עליון כדמות אדם היושב על הכסא, כאשר מבואר דבר זה בארוכה בהקדמת תולדות אדם. ונברא כדמות זה לעבדה ולשמרה (בראשית ב, טו), אלו שנים הם מעשה ותלמוד. עבודה הוא מעשה, וכולל הן לא תעשה והן מצות עשה. ולשמרה זו תלמוד. וכן פירש רש"י פרשת ואתחנן בפסוק (דברים ד, ו) ושמרתם ועשיתם, ושמרתם, זו משנה. ועשיתם, כמשמעו, עד כאן לשונו. והכל לכבודו ית', כי העבודה במעשה ובעיון הכל צורך גבוה לא צורך הדיוט לבד, כי מתקן השם לכבודו ומקרב אותיות שם ידו"ד:

ונגד זה ירמוז בעבודת המקום שעליה כתיב (בראשית ב, טו) לעבדה ולשמרה ד' עניינים, והם נגד ד' שומרים, ג' הם שומר חנם, שומר שכר, נושא שכר, והד' השואל, ונגדם ד' בנים. וכמו שד' שומרים נוהגין בין אדם לחבירו, כן בין אדם למקום ברוך הוא. על כן הקדים בכפל, ברוך המקום, ברוך הוא, ברוך שנתן תורה לעמו ישראל. ברוך הוא, שומר חנם הוא המעלה העליונה שלא על מנת לקבל פרס כלל, הוא שומר רק למען שמו יתברך, ושומר חנם פטור מהכל, רק כשפושע בידים רצה לומר כי אין אדם צדיק בארץ וגו' (קהלת ז, כ) הש"י מוחל לו:

והנה תם הוא שומר שכר, שהולך בתמימות כשם שאני הווה עמך, כך תהיה עמי חלף עבודתי, וזהו שומר שכר. וכן יעקב איש תם היה שומר שכר אצל לבן. וענין שומר שכר דאדם הראשון, כי היה שומר כמו שכתוב (בראשית ב, טו) לעבדה ולשמרה, אכן על מנת לקבל פרס, והא ראיה שהוסת כשאמר הנחש (שם ג, ה) ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים כו'. ותם אומר מ"ה זאת, כי אומר מ"ה יתרון העושר באשר הוא עמל, כי כל מגמתו להיות חלף עמלו יתרונות. אף אתה אמור לו (שמות יג, יד) בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים, ומחמת הטובה שעברה מחוייבים אנו לעבדו אף אם לא משפיע עתה, וכמו שפירש רש"י, אני ה' וגומר, על מנת שתקבלו עולי כו', ובספר חובת הלבבות האריך שיתעורר האדם בטובות שקדמהו הש"י שאי אפשר לאדם לשלמם: