Musar על בראשית 23:19

בנתיבות החסד
כתוב בתורה: "ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו" (בראשית כג:יט) - "הדא הוא דכתיב: ׳רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד׳ (משלי כא:כב). ׳צדקה׳ - זה אברהם, שנאמר: ׳ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה׳ (בראשית יח:יט): ׳וחסד׳ - שגמל חסד לשרה וכו׳. אמר ר׳ שמואל בר׳ יצחק: אמר לו הקדוש ברוך הוא, אני אומנתי - גומל חסדים, תפסת אומנתי, בא לבוש לבושי. - ואברהם זקן בא בימים" (בראשית רבה נח ט).

וזה לשון הצרור המור פרשת חיי שרה, ובמדרש הנעלם אמרו, ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו (בראשית כג, יט), לשרה אשתו לא נאמר, אלא את שרה אשתו, לרבות את חוה. והרמז בזה, כי בעבור חטא אדם הראשון ואשתו אעפ"י שנקברו בכאן לא הי' להם קיום אמיתי עד שבא אברהם לקיים העולם ולתקן את אשר עיוותו אדם וחוה בעברם על מאמר השם שאמר להם (בראשית ב, יז) ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכלו, והם חטאו באכילה. ואברהם תקנו באכילה, שהאכיל לכל באי עולם והחזירם למוטב. וכמו שחטאו בעץ הדעת טוב ורע, כך אברהם נטע אשל בבאר שבע (שם כא, לג) ויקרא שם בשם ה' אל עולם. ולכן כתיב באברהם (שם יח, ד) והשענו תחת העץ, כי מה הוצרך לזה, וכן מה שכתוב (שם ח) והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו. אלא להורות שבעץ כשלו ובעץ נתקנו, ולכן חוה אעפ"י שנקברה שם לא קבלה הארץ מצד חטאה כאלו לא היתה לה קבורה, עד שבאת שרה ונקברה שם, עד כאן לשונו:

ועתה אבאר אלו העניינים אחת לאחת. אברהם ושרה, תקון אדם וחוה. בזוהר (ח"א קכח, א), אר"ש בשעת דעאל אברהם במערתא ואעיל שם שרה תמן, קמו אדם וחוה ולא קבילו לאתקברא תמן, אמרו, ומה אנו בכיסופא קמיה קב"ה בההוא עלמא בגין ההוא חובא דגרימנא, והשתא יתוסף לנו כיסופא אחרא מקמי עובדן טבין דבכו. אמר אברהם, הא אנא זמין קמי' קב"ה בגינך דלא תכסיף קמיה לעלמין, מיד (בראשית כג, יט) ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו. מאי ואח"כ, בתר דקביל אברהם עלי' מלה דא, אדם עאיל בדוכתיה, חוה לא עאלת עד דקריב אברהם ועאיל לה לגבי אדם וקביל עלי' בניניה. הדא הוא דכתיב ואח"כ קבר אברהם את שרה אשתו, לשרה לא נאמר, אלא את שרה, לאסגויי חוה וכדין אתיישבו בדוכתייהו כדקא יאות, הדא הוא דכתיב (שם ב, ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ותנינן באברהם תולדות השמים והארץ, דא אדם וחוה. אלה השמים וארץ לא כתיב, אלא תולדות השמים וארץ, ולא תולדות בר נש ואינון אתקיימו בניני דאברהם. ומנלן דאתקיימו בגיני' דאברהם, דכתיב (שם כג, כ) ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם, ועד דאתא אברהם לא אתקיימו אדם וחוה בדוכתי הוא בההוא עלמא, עד כאן לשונו. אברהם קיום אדם, שרה קיום חוה: