שני לוחות הברית
ואמר שלש פעמים בשנה יראה, יצחק שהיה עולה תמימה ונאמר בו שלש פעמים יראה בעקידה, אלהים יראה לו (בראשית כב, ח), ה' יראה (שם יד), בהר ה' יראה (שם). כנגד הראשון אמר שלשה פעמים יראה את פני האדון, כי יראה לו שהשה לעולה בני כנגד את פני האדון גזירת מלך היא. כנגד השני אמר שלשה פעמים יראה אל פני האדון ה' אלהי ישראל, כי ה' יראה כנגד את פני האדון אלהי ישראל חפץ לראותם מקובצים במקום אחד. כנגד השלישי אמר יראה את פני ה' אלהיך במקום אשר יבחר, דהיינו הר ה'. ובא הרמז בפרשה זו (יב, יג) השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה, וכן כתיב ביצחק (בראשית כד, ו) השמר לך פן תשיב את בני שמה. וטעם אחד לכלם, כי יצחק עולה תמימה, על כן נאסר לו לילך מארץ ישראל (ב"ר ס"ד, ג):
שני לוחות הברית
וישבתם בטח, התעוררות מוסר המקיים (תהלים כה, א) אליך ה' נפשי אשא כמו שאמר הזוהר, וחושב כן בקבלת היחוד למסור נפשו וגופו בשביל ה', וכל שכן ממונו, וכן בכל מצוה ועבירה שבאה לידו מקדש השם, הוא קרבן, גם אם חישב לעשות כן למסור נפשו ומקבל עליו, נחשב כאלו היה בפועל. וכתב האלהי האר"י, ובתנאי שלא יהיה בו שום מום, דהיינו שמץ עבירה, כי מום בו לא ירצה. ויהיה עולה תמימה כיצחק אבינו (הג"ה, הסוד הוא עולה בסוד אליך ה' נפשי אשא אף שנשאר תמים חי) שחשוב כאלו נשחט ונשרף, מאחר שמסר עצמו, והוא תמים בלי מום ראוי לקרבן. על כן נרמז בפרשה זו עולת יצחק. אמר (שם יב, יג), השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה. וכן ביצחק כתיב (בראשית כד, ו) השמר לך פן תשיב את בני שמה. ופירשו רז"ל (בר"ר סד, ג) כי הוא עולה תמימה. יהי רצון שנזכה אנן למדריגה זו אמן וכן יהי רצון: