שני לוחות הברית
הענין שהיו ליצני הדור שאמרו שרה נתעברה מאבימלך (תנחומא תולדות א), וטעם הליצנות מצד עשו ממנה שהיה צד נשים מתחת בעליהן (בר"ר סה, א)הגה"הועל ענין עשו בא הרמז הלעיטני נא וגו'. ואמרו בבראשית רבה (סג, יב) אמר ר' זירא, פער פיו אותו רשע כגמל כו', כהא דתנינן (שבת פכ"ד מ"ג) אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין, עד כאן לשונם:
והנה מצאתי בקצת דברי המקובלים שאמרו, הבא על אשת איש מתגלגל בגמל, כדי שידע שהגמל טוב ממנו, כי הגמל צנוע בתשמיש כמו שכתב רש"י בפרשת וישלח. ועל זה רמז דוד המלך ע"ה (תהלים יג, ו) אשירה לה' כי גמל עלי, היה משורר שנמחל לו אותו העון שהיה חס ושלום להיות מגולגל בגמל, זהו רמז כי גמל עלי. ועל זה רמז עשו (בראשית כה, לב) הנה אנכי הולך למות ואהיה גמל, על כן הלעיטני נא כמו לגמל:, על כן אמרו בודאי הוא כי גם אביו מתולדה כזו ח"ו, מאחר שבנו הגדול הוא איש כזה שצד נשים תחת בעליהן. והנה יצחק נתקדש בקדושת ארץ ישראל ונתברך במאוד בארץ ישראל כי נזרע בקדושה, על כן היא חלקו. ובעשו כתיב וילך עשו אל ארץ, כי ארץ ישראל קאה ענייני עריות כמו שכתוב בפרשת עריות (ויקרא יח, כח. כ, כב). ויצחק אדרבא נתדבק בקדושת הארץ ואסור לצאת חוצה מפני קדושתו, וזה הדבר הראה הקב"ה לכל העולם במה שהשפיע על יצחק בארץ ישראל וברכו במאוד מאוד ובודאי הוא מצד קדושתו:
והנה מצאתי בקצת דברי המקובלים שאמרו, הבא על אשת איש מתגלגל בגמל, כדי שידע שהגמל טוב ממנו, כי הגמל צנוע בתשמיש כמו שכתב רש"י בפרשת וישלח. ועל זה רמז דוד המלך ע"ה (תהלים יג, ו) אשירה לה' כי גמל עלי, היה משורר שנמחל לו אותו העון שהיה חס ושלום להיות מגולגל בגמל, זהו רמז כי גמל עלי. ועל זה רמז עשו (בראשית כה, לב) הנה אנכי הולך למות ואהיה גמל, על כן הלעיטני נא כמו לגמל:, על כן אמרו בודאי הוא כי גם אביו מתולדה כזו ח"ו, מאחר שבנו הגדול הוא איש כזה שצד נשים תחת בעליהן. והנה יצחק נתקדש בקדושת ארץ ישראל ונתברך במאוד בארץ ישראל כי נזרע בקדושה, על כן היא חלקו. ובעשו כתיב וילך עשו אל ארץ, כי ארץ ישראל קאה ענייני עריות כמו שכתוב בפרשת עריות (ויקרא יח, כח. כ, כב). ויצחק אדרבא נתדבק בקדושת הארץ ואסור לצאת חוצה מפני קדושתו, וזה הדבר הראה הקב"ה לכל העולם במה שהשפיע על יצחק בארץ ישראל וברכו במאוד מאוד ובודאי הוא מצד קדושתו:
שני לוחות הברית
על כן אוכל מה שהוא מועיל לגוף ומחזק בריאתו, ואינו אוכל מה שהוא ערב ומזיק לו, כי אין כוונתו באכילתו לשם תאוה. משא"כ הזולל וסובא והמתאוה, שאין כוונתו באכילה אלא משום הנאה, ואינו הולך אחר המועיל רק אחר הערב, אף שהוא סיבת מיתתו, כמו שהזכירו רבותינו זכרונם לברכה (תדא"ז פ"ג) שרוב מיתות הן מחמת אכילה. על זה אמר (בראשית כה, לב) הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה, מאחר שהבכורה הוא סוד הקנה ואני מתנגד לזה, שהרי אני בעל תאוה מדת הושט. וזהו הנה אנכי הולך למות, וא"כ למה זה לי בכורה. גם ירמוז במה שאמר הנה אנכי הולך למות כדפירשתי לעיל (בסוד סעיף ב'), כי ושט הוא שטן שרו של עשו, לכך תמצא בתיבת הלעיטנ"י נ"א מ"ן ראשי תיבות המן, לרמוז כי גם המן משך על עצמו שטן מחמת סעודתו, ומכחה הלך למות, וזה היתה כוונת אסתר בסעודה שעשתה לו:
שני לוחות הברית
כבר רמזתי יעקב נקרא כל, והוא חי כי דבק בעץ חיים. ויעקב נקרא איש (בראשית כה, כז) ואמרו רז"ל (תענית ה, ב) יעקב אבינו לא מת, אבל עשו מת הוא כמו שאמר על עצמו (בראשית כה, לב) ואנכי הולך למות. ומכח שרה שלא נדבקה בקליפה, הנה בן לשרה והיה גרשה הקליפה ונשאר בחינת (שם כא, יב) מיצחק (צ"ל ביצחק, עי' נדרים לא, א) ולא כל יצחק, דהיינו יעקב הנקרא כל ונקרא ח"י, אבל אברהם היה בכל והיא בת, ושרה אם כל חי: