שני לוחות הברית
והנה האותיות האלו כתובות על הקלף דמיון הלוחות שהיו כסא לאותיות הכתובים בהן, והוא רמז למעלות שבמלכות (זהו העולם דבריאה), שהם כסא לחכמות (שהן עולם האצילות) העליונות שהאותיות רומזות אליהם, והמעלה שכל אחת מהפרשיות כתובה בו רמוז למעלות אחרות (זהו עולם היצירה. אח"כ הבתים עם השער רומזים לעולם העשיה), שהם כסא למעלות ההם, כי הכל משתלשל זה מזה וזה כסא לזה, והעליון אצל התחתון כדמיון נשמה לגוף. והשער רמז למציאת הידוע לחכמי ישראל, והכל לצורך גמור כאשר ישר בעיני החפץ לעשות יתברך הוא אצל העליונים דמיון הקליפה הסובבת לפרי. ולזה באה ההלכה למשה רבינו ע"ה להיות התפילין נכרכין בשער (שבת קח, א) בסימן (בראשית כז, יא) הן עשו אחי איש שעיר, וכסוי עור מכסה על הכל והוא עולם הגלגלים המורגש לנו. וי"ב תפירות, רמז לי"ב מזלות כנגד י"ב גבולי אלכסון וי"ב שבטי ישראל עליון ותחתון. ורצועות באות מהקציצה אל הקשר, להראות איך עולם היסודות קשור עם העולם העליון והשתלשלות ההשפעה וההשגחה אליו ממנו בכח המושל על הכל יתעלה, עד כאן לשונו:
שני לוחות הברית
ויאמר יעקב הן עשו אחי איש שעיר ואנכי איש חלק (בראשית כז, יא). דיבר מעשו שלמטה ומכחו שלמעלה שהוא הקיטרוג. בענין עשו הוא כפשוטו. ועל כחו שלמעלה רמז כי כחו הוא סמאל המקטרג, וזהו שאמר עשו איש שעיר ואנכי איש חלק ובב"ר (סה, י) איש שעיר, שיידין. איש חלק, כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו (דברים לב, ט), ואמרו רז"ל במסכת סוכה (נב, א) שיותר מתגרה בת"ח מבשאר: