יערות דבש
אבל יש עוד פי' בזה כי יש לדייק מה ביקש בגמרא בז' באדר מת וכו' מה נפקה מינה הלא המן לא דקדק על יום בחודש רק על חודש כי באדר מת משה והוה ליה לומר סתמא והוא לא ידע כי באדר מת ובאדר נולד ואף שנולד איזה ימים מקודם או לאחר מכן אבל כבר נודע מ"ש במדרש (ב"ר צו ד) ויקרבו ימי ישראל אמר הקב"ה ליעקב היום קובל עליך חייך אתה שוכב ואין אתה מת והדבר בעצמו תמוה אבל כבר נודע כי היום יש לו צער ויגון באבוד בו צדיק ראה במדרש מגילה (אס"ר פז יג) כיצד נתרעמו הימים שלא יקרה בו איבוד ישראל ח"ו וכן הדבר בצדיק שהוא שורש ישראל ולעומת זה ביום שמת בו רשע יש ליום שמחה והוא יום ברכה שקרה בו אבוד רשע והנה רבקה אמרה (בראשית כז מה) למה אשכל גם שניכם יום אחד כי עשו ויעקב ימותו ביום אחד ובזה יש ליום שמחה מצד עשו ותוגה מצד יעקב ויצא שכרו בהפסדו אך אם באמת יעקב לא מת א"כ שמחה זו שמת עשו שמחה שלמה ולא יוסיף עוצב עמו כי יעקב לא מת וזהו מאמר המדרש דהקב"ה אמר ליעקב היום קובל עליך כי בסיבת איחור מיתתך נתעכב מיתת עשו גם כן והיום יושב ומצפה מתי יגיע היום ויאבד רשע זה מן העולם רק קשה מה זו שמחה הלא גם יעקב ימות ויש בו תוגה וע"ז אמר חייך אתה חי ולא מת וא"כ אין תוגה במיתתך ולעומת זה שמחה במיתת עשו וא"ש ומזה תבין כי המן שפט היות שירח אדר הניח שמת בו משה ולא ערער שמע מיניה שמאוד ריע מזלא וא"כ ודאי היה יכול לאבד בו ישראל כי לא יהיה החודש מערער לבל יקרה בו כליון לישראל כאשר עשו שארי חדשים כמבואר במדרש (שם) דאם יהיה מערער היה מערער על מיתת משה שהוא שקול כנגד כל ישראל אמנם באמת טעה כי באמת חודש אדר ערער על מיתת משה רק כל החדשים והימים ערערו לבל יקרה בם תוגה כזה למות משה והיה משפט ה' בכך יום שנולד בו והיה שמחה ליום וירח ההוא בו ביום ימות כדי שיקבל בו תוגה כי את הטוב יקבל ואת הרע לא יקבל אבל שארי ימים וירחים שלא קרה בהם שמחה בלידתו גם במיתתו לא יקבלו תוגה ולכך בז' באדר נולד ובז' באדר מת ובאמת גם החודש והיום ערערו לבל יקרה בהם מיתת משה אבל לא הועיל כמ"ש אבל על כליון ישראל ח"ו יערערו כמו שאר חדשים ויועיל לו כמו שאר חדשים ונכזבה תוחלת המן בזה: