שני לוחות הברית
דע כי כל ישראל הם נקראים נפש אחת, וכולם בכלל נקראים אדם כמו שכתוב (יחזקאל לד, יג) אדם אתם, וכן כתיב (בראשית מו, כו) כל הנפש הבאה ליעקב וגו', קראם נפש אחת. וכמו שרמ"ח איברי הגוף הם אדם אחד, כן ישראל כל אחד מהם אבר אחד ונקראים בזוהר (ח"א קג, ב) שייפא דגופא. ויש מדריגות באברים זה מוח וזה לב וזה עין וזה יד כו', כך מדריגות בישראל זה למעלה מזה, ומכל מקום שייפא דגופא מתחברות ונעשים אדם אחד, והם מרכבה לסוד האדם היושב על הכסא שהוא אחד ברמ"ח איברים רוחניים שהם שורש רמ"ח מצות (ויקרא יח, ה) אשר יעשה האדם וחי בהם:
שני לוחות הברית
א' בכלל שכולם הם כאיש אחד ונקראים נפש אחת כמו שנאמר (דברים י, כב) בשבעים נפש ירדו אבותיך וגו', והענין כי חלק ה' עמו. האומות נפרדו לשבעים לשונות, ולכל אחד נתן כוכב ומזל ידוע ושר למעלה כמו שכתוב בצבא השמים (שם ד, יט-כ) אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים [תחת כל השמים. ואתכם לקח ה'. ואנחנו חלק ה' ולא עלינו שום כוכב מזל ושר, ושבעים אומות נפרדו איש מעל אחיו וכמו שנאמר (לב, ח-ט) בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם. אמנם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, בשביל מספר בני ישראל שבתי אבות שלהן הוא ג"כ שבעים, אבל הם כולם נפש אחת, והם אחד בלי פירוד. למה, כי חלק ה' עמו, והחלק מתדמה להכלל, דכמו שהוא יתברך אחד, כך ישראל אחד, כי הם חלק ה'. וכל ישראל יש להם חלק בה' בהנצחיות כדתנן (סנהדרין פ"י מ"א) כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא:
שמירת הלשון
וּכְדֵי לְהַשְׁקִּיט אֶת הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ, אָמַרְתִּי לְהַעְתִּיק רַעְיוֹן אֶחָד נִשְׂגָּב, מַה שֶּׁנִּמְצָא שָׁרְשׁוֹ בִּירוּשַׁלְמִי הֵבִיאוֹ הַסְמָ"ג. כְּמוֹ שֶׁאִם הָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ וְנִגְּפָה רַגְלוֹ הָאַחַת בַּשְּׁנִיָּה וְעַל יְדֵי זֶה נָפַל לָאָרֶץ וְנִפְצַע גּוּפוֹ וּפָנָיו וְגַם הָרֶגֶל הַהִיא, מִלְּבַד שֶׁאֵין עוֹלֶה בְּדַעְתּוֹ לִנְקֹם מֵאוֹתָהּ רֶגֶל מִלְּרַפְּאוֹתָהּ, אַף אֵין לוֹ שׁוּם שִׂנְאָה עַל הָרֶגֶל הַהִיא, כִּי מִי הִיא הָרֶגֶל וּמִי הוּא גּוּפוֹ וּפָנָיו, הַכֹּל עִנְיָן אֶחָד, אַךְ שֶׁהוּא מִתְחַלֵּקּ לְאֵיבָרִים. רַקּ שֶׁהוּא חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁעֲוֹנוֹתָיו גָּרְמוּ לוֹ. כֵּן הַדָּבָר, אִם אֵרַע שֶׁלֹּא הֵיטִיב עִמּוֹ חֲבֵרוֹ בְּאֵיזֶה טוֹבָה שֶׁבִּקֵּשׁ מֵאִתּוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁצִּעֲרוֹ וְגִדְּפוֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר, שֶׁלֹּא לִנְקֹם וְלִנְטֹר אֶת הַשִּׂנְאָה עָלָיו, כִּי מִי הוּא חֲבֵרוֹ וּמִי הוּא, הַכֹּל מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד יָצְאוּ, כַּכָּתוּב (דברי הימים א' י"ז כ"א): "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ", וּכְתִיב (בְּראשית מ"ו כ"ו): "כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְבֵית יַעֲקֹב" וְגוֹ' וְלֹא כְּתִיב נְפָשׁוֹת לְהוֹרוֹת לָנוּ שֶׁכָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה הֵם כְּמוֹ נֶפֶשׁ אַחַת, אַךְ שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ בְּחִינָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ הָאָדָם בִּכְלָלוֹ, אַף שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא אִישׁ אֶחָד, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לוֹ אֵיבָרִים שֶׁהֵם רָאשִׁים לוֹ כְּמוֹ הָרֹאשׁ וְהַלֵּב וְיֵשׁ שֶתַּחְתֵּיהֶם כְּמוֹ הַיָּד וְהָרֶגֶל. וְגַם לְשֹׁרֶשׁ אֶחָד יֵאָסְפוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְבַסּוֹף, וְהוּא תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א' כ"ה כ"ט): "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת" וְגוֹ' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (בשבת קנ"ג): רַק בְּזֶה הָעוֹלָם, מִצַּד שֶׁכָּל אֶחָד מְלֻבָּשׁ בְּחֹמֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעִנְיָנָיו וַעֲסָקָיו שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מְדַמֶּה הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא אִישׁ פְּרָטִי, וְאֵינוֹ שַׁיָּךְ לַחֲבֵרוֹ הַיִּשְׂרָאֵל כְּלָל, אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא כֵן הַדָּבָר.