שני לוחות הברית
ומתחילה אקדים דברי הזוהר פרשת לך לך (ח"א צ, ב), א"ר שמעון כתיב (בראשית ה, א) זה ספר תולדות אדם, וכי ספר הוה. אלא אוקמוי דהקב"ה אחמי ליה לאדם הראשון דור [דור] ודורשיו דור ודור ופרנסיו. היאך אחמי ליה, איתימא דחמא ברוח קודשא דאינון זמינין למיתי לעלמא כמאן דחמא בחוכמתא מה דייתי לעלמא, לאו הכי. אלא חמא בעינא כולהון, וההוא דיוקנא דזמינין למיקם בהאי עלמא כולהו חמא בעינא, מאי טעמא בגין דמיומא דאתברי עלמא כלה נעשה דזמינין למיקם בבני נשא כולהו קיימי קמי קב"ה בההיא דיוקנא ממש דזמינין למיקם בעלמא, בגוונא דא כל אינון דצדיקייא בתר דנפקי מהאי עלמא כלהו נפשן סלקן, וקב"ה אזמין ליה דיוקנא אחרא דאתלבשא בהו כגוונא דהוו בהאי עלמא, בג"כ כולהון קיימין קמיה ואחמא לון לאדם הראשון בעינא:
שני לוחות הברית
ובבראשית רבה (כד, ו), זה ספר תולדות אדם (בראשית ה, א), אלו תולדות ואין הראשונים תולדות ומה הן אלהות, בעון קמיה אבא כהן ברדלא אדם, שת, אנוש, ושתק, אמר להם עד כאן בצלם כו' ע"כ. בענין פריה ורביה בזמן הזה עד ביאת משיח צדקינו לא שייך לומר מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאלו ממעט הצלם, כי הצלם כבר ממועט. רק שייך לומר כאלו ממעט הדמות. ומביא ראיה (יבמות סג, ב) מהפסוק (בראשית ט, ו) כי בצלם אלהים עשה את האדם. היה די שיאמר כי בצלם אלהים עשהו, והיה קאי על אדם שהזכיר שופך דם האדם. אלא האדם רצה לומר האדם המיוחד דהיינו אדם הראשון. ואמר כי בצלם אלהים עשה את האדם, אדם הראשון, וממילא מסתבר אף שנסתלק הצלם, מכל מקום יוצאי יריכיו יש בהם דמות קצת מהדמיון הצלם אשר ג"כ בו קדושה:
מנורת המאור
ד"א בחדש השלישי, הה"ד הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת. אמ' ר' יהושע בר נחמני, זו תורה, שאותיותיה אב"ג והכל משולש, תורה נביאים וכתובים, משנה הלכות והגדות. הסרסור משולש, מרים אהרן ומשה. תפלה משולשת, ערב ובקר וצהרים. קדושה משולשת, קק"ק וכו'. ישראל משולשין, כהנים לוים וישראל. משה, אותיות משולשין. לוי, משולש באותיות ומשולש בשבטים, ראובן שמעון לוי. אבות משולשין, אברהם יצחק ויעקב. החדש השלישי משולש, ניסן אייר סיון. על הר סיני, שאותיותיו משולשין, ויחנו במדבר לשלשת ימים נתקדשו, שנא' (שמות יט, טו) והיו נכונים לשלשת ימים. א"ר יהושע בן לוי, לעולם השלישי חביב, אדם היו לו שלשה בנים, קין הבל שת. שת היה חביב, שנא' (בראשית ה, א) זה ספר תולדות אדם, וכתי' (בראשית ה, ג) ויולד בדמותו כצלמו. לנח שלשה בנים, שם חם ויפת, ואע"פ שיפת הגדול לא זכה לגדולה, אלא שם. שלשה בנים לעמרם, מרים אהרן ומשה, וכתיב לולי משה בחירו. במלכים שאול דוד ושלמה, וישב שלמה על כסא ה' למלך. והב"ה נתן את התורה על ידי משה רבינו ע"ה שהיה צפון ג' חדשים, שנא' (שמות ב, ב) ותצפנהו שלשה ירחים, ביום השלישי, דכתי' (שמות יט, יא) ביום השלישי ירד ה' על הר סיני, ובחדש השלישי, דכתיב בחדש השלישי. וכל כך למה, לקיים והחוט המשולש לא במהרה ינתק. וגרסי' במ' שבת בפרק ר' עקיבא, דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא ואמ', בריך רחמנא דיהב לן אוריאן תליתאי, לעם תליתאי, על יד תליתאי, ביום תליתאי, לירח תליתאי. התורה שהיא שלשה, מקרא משנה תלמוד. לעם תליתאי, כהנים לויים וישראל. ביום תליתאי, ביום השלישי. על יד תליתאי, משה שהוא שלישי, מרים אהרן ומשה. לירח תליתאי, בחדש השלישי. ולמה לא נתנה תורה בחדש הראשון שיצאו ישראל ממצרים, לא כך אמ' להם, בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה. אמ' ר' יהודה בשם ר' שלום, משל לבן מלכים שעומד מחולייו. אמ' אביו, נמתין שלשה חדשים עד שתשוב נפשו מן החולי, ואחר כך אוליכנו לבית הרב ללמוד תורה. ואף כאן, כשיצאו ישראל ממצרים, היו בהן בעלי מומין מן השעבוד. אמ' הב"ה, אמתין עד שיתרפאו ואח"כ אתן את התורה להם.